ריץ-אאוט.נט גלובל בע"מ נ' ניהול בתים בע"מ

פסק דין

רקע

1.בפני תביעה שטרית, במסגרתה הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 01-20837-11-9) 3 שיקים ע"ס 1,155 ₪ כל אחת, שמשכה הנתבעת, קונסיירז' ניהול בתים בע"מ, לפקודת התובעת, ריץ'-אאוט.נט גלובל בע"מ, אולם אלה חוללו על ידי הבנק הנמשך לאחר שבוטלו על ידי הנתבעת. השיקים נושאים תאריכים בתחילת שנת 2009, אולם הוגשו לביצוע באמצע שנת 2011. הנתבעת הגישה התנגדות, ורשות להתגונן ניתנה בהסכמה, לאחר שמנהל הנתבעת, מר אודי דחבש (להלן – "דחבש"), נחקר.

2.ביני לביני, מאחר שההתנגדות הוגשה באיחור, ננקטו הליכי הוצאה לפועל ומלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל נגבה; אף על פי כן, נוהל התיק עד תום, באשר הנתבעת עמדה על החזרת כל הסכום ששילמה, נוכח טענות ההגנה שלה.

גרסאות הצדדים וטענותיהם

3.טענות הגנה אלה, כפי שנפרסו בתצהירו של דחבש, היו כדלקמן: הנתבעת שכרה את שירותי התובעת לכתוב עבורה תוכנה ייעודית, מותאמת לצרכיה, לשם ניהול העסק והלקוחות של הנתבעת. קודם לתחילת העבודה, ולבקשת הנתבעת, מסרה לה התובעת את התמורה, ב-3 השיקים המעותדים, אלא שמייד לאחר מכן נעלמה לה התובעת, חדלה להשיב לפניות טלפוניות ולדוא"ל, ולא סיפקה את התוכנה שלשם כתיבתה נשכרו שירותיה. הנתבעת ביטלה, אפוא, את השיקים, וסברה, משלא שמעה עוד מהתובעת, כי זו השמידה אותם. מה רבה היתה הפתעת הנתבעת, אפוא, כשלפתע, לאחר למעלה משנתיים, צצו השיקים במסגרת מכתב דרישה שהופנה כלפי הנתבעת, ואז הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל.

4.לאחר שניתנה הרשות להתגונן, הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעם מנהלה, מר חי שאוליאן (להלן – "שאוליאן"), אשר סיפר את הדברים באופן אחר: לאחר פגישה ראשונה במשרדי התובעת, שבעקבותיה נערכו שינויים בתוכנה קיימת, כדי להתאימה לצורכי הנתבעת, נערכה פגישה שניה במשרדי הנתבעת, בנוכחות שאוליאן והגב' תמי מטעם התובעת (להלן – "תמי"), ובנוכחות דחבש ועובד נוסף מטעם הנתבעת. בעקבות הפגישה והערות הנתבעת, נעשו התאמות נוספות לתוכנה, ולאחר מכן מסרה הנתבעת לתובעת את השיקים, כדמי שכירות עבור הזכות להשתמש בתוכנה, והתוכנה הותקנה על מחשבי הנתבעת לשימושה. התובעת אף שכרה שטחי אחסון בשרת חיצוני, לשם אחסון התוכנה וכדי לאפשר גישה אליה לאנשי הנתבעת מכל מקום, באמצעות המרשתת. לבד מזכות השימוש, היתה העסקה גם לרכישת שירותי תמיכה במשך שנה, הכוללים שינויים בתוכנה, אם יהיה צורך, ובנוסף הועמדו לרשות הנתבעת 19 סרטונים באתר המרשתת של התובעת, הממחישים את השימוש ברכיבים השונים של התוכנה. כשבועיים לאחר התקנת התוכנה טענה הנתבעת, כי אנשיה מתקשים להסתגל אליה, ולפיכך הודיעה על ביטול העסקה וסרבה לקבל הדרכות ותמיכה נוספת.

5.לא הוגשו תצהירים נוספים, ושני המנהלים, דחבש ושאוליאן, נחקרו בישיבה שנועדה לשמש ישיבה מקדמית, זאת בהסכמת הצדדים וחלף קביעת דיון הוכחות.

6.שאוליאן עומת עם תכתובות דוא"ל המראות לכאורה כי פניות הנתבעת לתובעת לא נענו אלא בחלוף זמן רב, והתקשה לתת תשובות מידיעה אישית, מאחר שנראה כי תמי היא שהיתה האחראית מטעם התובעת על ענייני הנתבעת. מאידך, יוער כי הפניות המשמעותיות מטעם הנתבעת (נ/2) לא נכתבו ע"י דחבש, אלא ע"י הגב' שרה הרצוג מטעם הנתבעת (להלן – "שרה").

7.דחבש העיד כי שרה ניהלה את עיקר המגעים, אולם כי בפועל לא קיבלו תוכנה ולא התקינו תוכנה, אלא רק הוחזר להם דיסק-און-קי שהיה אמור להכיל את התוכנה. הוא הפנה לתכתובות דוא"ל שצירף (נ/3 ו-נ/4).

דיון והכרעה

8.לאחר שבחנתי את הדברים, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

9.טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת היא, שהתוכנה מעולם לא סופקה בפועל, באופן שניתן להשתמש בה, וכי עיסקת היסוד בוטלה כדין.

10.נזכיר מושכלות יסוד: עסקינן בתביעה שטרית, בה נטל הבאת הראיות על פי רוב (ומקרה זה אינו שונה מהרוב) הוא על הנתבע, מושך השיק, שכן עליו להפריך את החזקות הקבועות בדין והפועלות לטובת התובע, האוחז בשיק, ובראשן חזקת התמורה. עם זאת, לטעמי הצליחה הנתבעת להרים נטל זה, ולהחזירו אל כתפי התובעת, שמצדה כשלה בהבאת ראיות לסתור.

11.אמנם, בדקויות הגרסה התעוררו בקיעים רבים וסתירות ברורות, ואף על פי כן, לאחר שקילת מכלול הראיות (מכלול דל ביותר, יש לציין) נראה כי לוז הגרסה נותר בעינו, וכל הסתירות ואי-הדיוקים אינם אלא ניסיון – אם מחמת חיפוי על זיכרון לקוי ואם מחמת נטיה להגזים - להוסיף נופך והדגשות לליבת הגירסה. אי דיוקים כאלה מצאתי, למשל, בטענה, שהתוכנה כלל לא סופקה (שכן בברור עולה מהראיות שכן סופקה); או בטענה, כי קדמו למתן השיקים פגישה מקדימה אחת (כשלאחר מכן העיד דחבש שהיו שתים); או בטענה, כי התובעת נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה (שכן בברור עולה מהראיות שהיו תגובות כלשהן מצד התובעת, לפחות בימים הראשונים; ושוב לאחר כחודש וחצי, אם כי אז מדובר כבר במענה שבא לאחר שבוטלה העיסקה).

12.יש להדגיש, בהקשר זה, כי עסקת היסוד היא עסקת שכירת תכנה (או רכישת זכות השימוש בה) ומתן שירות שוטף, כך לשיטת התובעת עצמה – דהיינו: אין די בעצם אספקת התוכנה, אלא יש לוודא כי היא בת שימוש, ויש לעמוד לרשות הנתבעת לצורך שירות ותמיכה שוטפים.

13.הטענה המרכזית מקבלת תימוכין ברורים מסדרת הודעות הדוא"ל שהוגשו על ידי הנתבעת (נ/1 – נ/4). כך: ביום 14.1.09, למחרת היום בו סופקה התוכנה על דיסק-און-קי, מתכתבים שרה ודחבש (התכתבות פנימית בתוך הנתבעת), ודחבש מספר כי "אני משחק עם התוכנה הזאת כבר איזה שעה ולא כל כך מוצא מי ומה", זאת לאחר ששרה מדווחת לו כי תמי (מטעם התובעת) ממליצה לצפות בסרטוני הפעלה באתר של התובעת (נ/3).

14.הנתבעת מבקשת להאחז בהודעות אלה כדי להראות, שהתוכנה אכן סופקה, ובכך היא צודקת, אולם ניתן גם ללמוד מהן כי כבר מההתחלה היה קושי בשימוש בתוכנה.

15.ביום 22.2.09 מופיעה תשובת דוא"ל ראשונה מטעם התובעת – מאת שאוליאן – בה הוא מזמין את הנתבעת לפגישת המשך איפיון. יודגש: הודעה זו נשלחת חודש וחצי לאחר שלכאורה כבר סופקה התוכנה. בשולי אותו דף, מופיעה תכתובת פנימית, בה מנחה דחבש את שרה להשיב לשאוליאן, כי נוכח הזמן הרב שחלף עד שזכו לתשובתו הראשונה, שוב אינם מעוניינים בתוכנה, וזאת כפי שכבר הודיעו קודם, לאחר שביטלו את ההתקשרות (נ/1). אמנם, הנתבעת נאחזת שם בזכות הביטול על פי חוק הגנת הצרכן (שאינה יכולה ליהנות ממנה, באשר איננה "צרכן" כמשמעותו בחוק), אולם אין זה משנה אם הביטול בא עקב עילה שגויה, אם היתה לו גם עילה מוצדקת.

16.יודגש, שאוליאן אינו מכחיש בעדותו כי זו היתה תשובתו הראשונה. אמנם, הוא טוען כי גם תמי יצרה קשר מספר רב של פעמים, אולם זו עדות שמיעה, שאינה נתמכת בשום ראיה חיצונית. תמי, יש להדגיש – לא הוזמנה להעיד, לא מסרה תצהיר, ובפועל לא העידה.