רינלנד נ' זסלר ואח'

פסק דין

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה כאמור בסעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

בעקבות האמור לעיל הוגשו לבית המשפט טיעוני הצדדים בכתב.

2.המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע,לטענתו,כתוצאה מתאונת דרכים מיום 18.11.2008 (להלן:"התאונה").

הנתבעת 2 הכחישה את אחריותה ע"פ הדין ובתאריך 3.1.12 ניתן פסק דין חלקי על פיו נדחו טענות הנתבעת 2 ונקבע כי התובע נפגע בתאונת דרכים בנסיבות הנטענות על ידו.

התובע לא טען כי נותרה לו נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה ועתר לפצותו רק בגין ראשי הנזק של כאב וסבל ונזקים מיוחדים שנגרמו לו.

°

°

3.ההלכה הפסוקה קובעת כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו וכן ע"א 1229/08 הראל חברה לביטוח נ. יפה יוסף ואח').

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט ולאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים,אני פוסקת, על דרך הפשרה כדלקמן:

א.הנתבעים ישלמו לתובע פיצויים בסך של 12,000 ₪ בלבד.

ב. בנוסף לאמור לעיל ישלמו הנתבעים לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% מסכום זה , וכן הוצאות ההליך להוכחת החבות בסך 2,000 ₪ וכן החזר אגרת בית משפט משוערכת.

ג.הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובע בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, ב' סיון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: