רינגולד ואח' נ' גלבפיש ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירועו לו ,לטענתו , כפועל יוצא מרשלנות הנתבעים בבדיקת תוכניות למתן היתר ופיקוח על התאמת הבניה בפועל לתוכניות אלו.

העובדות:

1.הנתבע הוא בעלים של דירה ברחוב מח"ל בתל אביב. את הבנין ובכלל זה – דירת התובע, בנתה הצד השלישי – חברת נ. מנחמי.

2. בנית הבניין ובו דירת התובע, הסתיימה בשנת 1999 והתובע קיבל חזקה על דירתו ביום 13/9/99. היתר הבניה בהתאם לו נבנה הבניין הוצא קודם לביצוע הבניה.

3.לאחר קבלת החזקה בדירות בבנין בשנת 1999, פנו הדיירים לשם קבלת חוות דעת המומחה יוסי בן חורין ,אשר ערך את חוות דעתו ביום 4/4/2000 באשר לליקויים הקיימים ברכוש המשותף .

4.בעקבות אותה חוות דעת , הגיעו נציגות הבית המשותף והצד השלישי לכלל הסכם מיום 23/4/01 , במסגרתו התחייב הצד השלישי לביצוע תיקונים בבנין המשותף ולאחר ביצועם נחתם על ידי נציגות הבית המשותף מסמך המאשר כי אין לה תביעות כנגד הצד השלישי.

5.בשנת 2007 התבקש, על ידי הצד השלישי, היתר לתוספת בניה של יחידה נוספת בבנין . היתר כאמור ניתן ובעקבות קבלת ההיתר נבנתה היחידה הנוספת.

טענות הצדדים:

6.לטענת התובע – בנית הבנין ובכלל זה, בנית תוספת היחידה בעקבות ההיתר משנת 2007, נעשו תוך ליקויים וחוסר התאמות בין הבניה לבין החוק, או בין הבניה לבין התוכניות כפי שאושרו וזאת, בשלושה מוקדים מרכזיים, בגינם הוא תובע:

א.על גג הבניין נבנה מיכל לאגירת מים וזאת, מבלי שהותקנו במיכל זה סידורי ניקוז וגלישה תקניים , דבר אשר עלול לגרום, ואף גרם בפועל, להצפה של הדירות בקומה העליונה ובחדרי המדרגות.

ב.בבניית היחידה הנוספת בוצעו סידורי האינסטלציה והביוב שלא בהתאם לתוכנית שינויים אשר אושרה על ידי עיריית תל אביב ובמיוחד תוך שניקוז הביוב מחובר לנקודת ניקוז ולא לנקודת שופכין.

ג.תנאי להוצאת היתר היה בנית מחסן משותף – אשר לא נבנה בסיכומו של דבר.

אציין כי התובע מציין גם כי חדרי המדרגות נבנו באופן לא תקני ואולם, בגין רכיב זה לא תובע התובע הואיל והוא "ניתן לתיקון" כדבריו.

לטענת התובע, כפועל יוצא מהליקויים האמורים , נגרמו לדירתו נזקי ירידת ערך – אשר שומתם נתמכת על ידו בחוות דעת המומחה ד"ר אביגדור פורת.

הנתבעים הם בעלי תפקידים בעיריית תל אביב , אשר לטענת התובע, הם אמונים על הפיקוח ועל הוצאת ההיתרים . לטענתו , התרשלו הנתבעים בתפקידם הואיל ולא דאגו כי תוכניות הבניין המאושרות ייתאמו את הדין, הואיל ולא פיקחו על הבניה והתאמתה לתוכניות כפי שהוצאו והואיל ולא דאגו לבניית המחסן המשותף והקצאתו לטובת הדיירים.

אציין כי התובע בחר לתבוע את הנתבעים באופן אישי ולא הסכים להחלפתם בעיריית תל אביב הואיל ולטענתו, מעשיהם נכנסים בגדרו של סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין משעשו את מעשיהם מתוך שוויון נפש לגרימת נזק ומשכך, אין להעניק להם חסינות עובד ציבור.

7. לטענת הנתבעים – תחילה, אין כל הצדקה על פי הדין לתביעתם באופן אישי ומשכך, יש לדחות התביעה על הסף. לחילופין ובהשלמה – חלק מרכיבי התביעה ובכלל זה התביעה בגין המאגר על הגג – התיישן. זאת ועוד, לטענת הנתבעים ביצעו תפקידם ללא כל רשלנות וקיבלו אישורים של הגורמים הרלוונטים הנדרשים – ובכלל זה אישור מכון התקנים ו/או מהנדסים ובהתאם להם בוצעו העבודות על פי התוכניות ועל פי הדין. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי לעירייה ובכלל זה, להם סמכויות של פיקוח – ואולם, מדובר בפיקוח עליון, אשר אין בו בכדי ליצור יריבות בינם לבין התובע בנסיבות תביעתו.

למעלה מן הצורך מוסיפים הנתבעים וטוענים כי אין ממש בטענות התובע באשר לנזקים אשר אירעו לו וכי הוא לא הוכיח תביעתו.

לחילופין ובהשלמה , טוענים הנתבעים כי ככל שקיימים נזקים וככל שתוטל עליהם אחריות לנזקים אלו , הרי שעל הצד השלישי – אשר בנה את הבניין , ערך את התוכניות ובהתאם להן קיבל את ההיתרים – לשפותם בגין כל נזק כאמור אשר יפסק לטובת התובע.