רימוני ואח' נ' דהרי

פסק דין

לפני תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבע לפינוי נכס – דירת מגורים שהינה בבעלות התובעים ואשר הושכרה לידי הנתבע במסגרת הסכם שכירות.

הנתבע הודיע, כי פינה את הנכס בטרם מועד הדיון ומשכך, ביהמ"ש נתן החלטה לפיה, אין עוד כל טעם בקיום הדיון שנקבע וממילא בוטל מועד הדיון.

נוכח המחלוקות בין הצדדים לעניין שאלת גובה ההוצאות שיש לפסוק במקרה כגון דא, הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם לעניין זה בלבד בכתב ופסק הדין ניתן לאחר עיון בטענות הצדדים , בשאלת גובה ההוצאות בלבד שיש לפסוק לטובת התובעים, לאחר שסעד הפינוי בוצע על ידי הנתבע במועד שהינו מאוחר למועד הגשת התביעה שלפני.

לטענת התובעים, נוכח מצבו הבריאותי של הנתבע , נעתרו לבקשתו להאריך את תקופת השכירות במספר חודשים באותו סכום ובתנאי שהערבים – אחיו של הנתבע יחתמו על כתב ערבות וכן על נספח להסכם ביחס לתקופת הארכת ההסכם במספר חודשים – דבר שלא נעשה עד למועד הפינוי שגם הוא נעשה מבלי שנמסרה על כך הודעה לתובעים, על מנת שייערכו בהתאם.

אם לא די בכך, הנתבע לא שילם עבור שכר הדירה במשך אותם חודשים אלא לאחר שהוגשה התביעה בלבד עבור חודשי השכירות לאחור.

לטענת התובעים, לא הייתה כל הסכמה בין הצדדים באשר למועד הפינוי וכל שחר אין לה לטענת הנתבע באשר להסכמה כלשהי בין הצדדים לרבות לא באמצעות בנם, במציאות שבה מצאו עצמם התובעים כ- "בני ערובה" לרצונו של הנתבע לסיים את מערכת היחסים שביניהם בדרכו ועל פי תכתיביו.

משלא הותיר הנתבע בידי התובעים כל ברירה ולא נאות לפנות הנכס בהסכמה, פנו התובעים בתביעה לפינוי הנכס בהתאם לחוק וממילא נאלצו לשלם הוצאות בגין ניהול ההליך ושכ"ט עו"ד, אותו מבקשים כעת מביהמ"ש לפסוק להם כחלק מהנזק והפיצוי המגיע להם בעטיו של הנתבע.

הנתבע מצידו העלה טענות רבות, בין היתר, בקשר לכך שכל ההתקשרות , ההסכמות וההבנות אליהן הגיע בעל פה, היו עם בנם של התובעים אשר הבין את המצוקה אליה נקלע הנתבע אשר הינו נכה ועבר אירוע תאונה ממנה הוא מנסה להשתקם ושם שם את מרבית מרצו וזמנו.

בהעדר מחלוקת בין הצדדים באשר לפינוי הנכס, נשוא כתב התביעה, על ידי הנתבע, בטרם התקיים דיון בתביעת הפינוי שהגישו התובעים, נותרה להכרעה שאלת ההוצאות שיש לפסוק לטובת התובעים אם בכלל. בעוד שהנתבע טוען, כי הפינוי נעשה בהסכמה ומשכך, לא היה כל טעם בהגשת התביעה אלא כדי לזכות בהוצאות, טוענים התובעים, כי לא היה מנוס מהגשת התביעה ואין בפינוי הנכס כדי לגרוע מזכותם של התובעים לקבל פיצוי הולם לצורך השגת סעד כדין, בהתאם לסכומים הריאליים שנאלצו לשלם .

בבוא ביהמ"ש לפסוק לטובת צד להליך הוצאות בגין ניהול ההליך שנאלץ אותו צד לנהל, עליו לקחת בחשבון את המועד שבו הודיע בעל הדין, כי זה למעשה התייתר ואת האינטרסים של הצדדים להליך ושל ציבור המתדיינים לחסוך בזמן שיפוטי ובצורך להכריע בסכסוך לגופו במתן פסק דין , להבדיל מהסדרי פשרה כמו גם חזרה של צד מניהול ההליך לאחר קיומו של הסעד המבוקש, ככל שהדבר נעשה במועד מוקדם יותר כך תהא השפעה על גובה ושיעור ההוצאות שביהמ"ש ייטה להשית על אותו צד, במטרה לעודד צד להליך שלא לנהל אותו עד תום אלא לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כאמור לעיל, בשים לב למועד שבו הודיע הנתבע, כי פינה את הנכס, לפני מועד הדיון לגופו ולאחר שהוגשה התביעה, דומה כי יהא זה ראוי וצודק לפסוק לטובת התובעים הוצאות ניהול ההליך, תוך התחשבות בעניין גובה ושיעור ההוצאות בכך שנחסך זמן שיפוטי בסכום כולל של 4,000 ₪ (כולל מע"מ).

סכום זה ישלם הנתבע לידי התובעים תוך 30 יום מקבלת עותק פסק הדין שיישלח על ידי המזכירות לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.

מעבר לסכום זה אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.      

ניתן היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: