רייסקי ולדימיר נ' מר פנחס אוחיון ואח'

פסק דין

לפני תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 11.10.06, במהלך ביצוע עבודות צבע, עת עבד עבור הנתבע 1 (להלן: "הנתבע" או "קבלן המשנה") בבתי הזיקוק באשדוד עבור הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת" או "הקבלן הראשי"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התאונה").

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה גובה הפיצוי לו זכאי התובע יעמוד על הסך של 140,000 ₪ מעבר לתקבולי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לחלוקת האחריות שתיקבע על ידי בית המשפט (באי כוח הצדדים בעמוד 9 לפרוטוקול בשורות 12-14).

כל אחד מהנתבעים מבקש לגלגל האחריות לקרות התאונה, לפתחו של משנהו. הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד הנתבעת ומגדל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת הנתבעת במועדים הרלוונטיים לתביעה (להלן: "מגדל"), ואילו הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבע.

השאלות שנותרו במחלוקת הינן שתיים. האחת, מהי חלוקת האחריות בין הנתבעים, והשנייה האם קיים כיסוי ביטוחי לתובע מכוח פוליסת הביטוח שנרכשה על ידי הנתבעת?

הרקע העובדתי

1.ביום 11.10.06, עשה התובע שימוש במכשיר איירלס, המיועד לצביעה, כשלידיו כפפות (להלן: "המכשיר" או "הכפפות", לפי העניין). בעת שבקש התובע לנקות את המכשיר, הותז ממנו צבע, בלחץ, על אצבע כף ידו השמאלית (להלן: "האצבע"), חדר אליה, גרם לזיהומה ומאוחר יותר לקטיעתה.

2.הנתבעת זכתה בשנת 2003 במכרז לביצוע עבודות צבע וניקוי חול (להלן: "העבודות") בבתי הזיקוק באשדוד (להלן: "בתי הזיקוק"). הנתבעת התקשרה עם הנתבע בהסכם בעל פה לצורך ביצוע העבודות.

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת סיפקה את הציוד הנדרש לביצוע העבודות ובין היתר את כלי העבודה, החומרים וציוד המגן.

4.לטענת התובע והנתבע, הנתבעת היא האחראית הבלעדית לקרות התאונה, באשר היא סיפקה את הציוד, בעוד הנתבע היה אמון על ביצוע העבודות בלבד, ללא כל הפעלת שיקול דעת (סיכומים בעל פה בעמוד 22 לפרוטוקול בשורות 12-15).

5.עוד טוענים התובע והנתבע, כי הכפפות אותן לבש התובע בעת התאונה, אשר סופקו על ידי הנתבעת, לא התאימו לעבודות הצבע, לא עומדות בתקן בטיחותי ולא מנעו את הנזק שנגרם לו (סיכומים בעל פה באת כוח התובע בעמוד 21 לפרוטוקול בשורות 18-20 ובא כוח הנתבע בעמוד 22 לפרוטוקול בשורות 25-30). כמו כן, הנתבעת לא העבירה לידי התובע את הכפפות אותן לבש בעת התאונה, ומשאלה מצויות בשליטתה הבלעדית והיחידה, נבצר ממנו להוכיח העדר תקינותן ו/או התאמתן לעבודות הצבע (באת כוח התובע בעמוד 21 לפרוטוקול בשורות 20-23 ובא כוח הנתבע בעמוד 22 לפרוטוקול בשורה 31- 33).

6.מאידך, טוענת הנתבעת כי האחריות הבלעדית לקרות התאונה מוטלת על הנתבע באשר הוא היה מעבידו הישיר של התובע במועדים הרלוונטיים לתביעה והאחראי לביצוע העבודות בשטח. שעה שהנתבעת סיפקה ציוד תקין, לרבות הכפפות, הרי שלשיטתה אין להטיל עליה אשם לקרות התאונה (סיכומים בעל פה באת כוח הנתבעת בעמוד 23 לפרוטוקול בשורות 14-26).

7.לחילופין, טוענת הנתבעת כי יש לחלק את האחריות, באופן שזו תוטל על הנתבע בשיעור של 90% לכל הפחות (סיכומי באת כוח הנתבעת, בעמוד 24 לפרוטוקול בשורות 29-30).

דיון והכרעה – האחריות

מי הוא מעבידו של התובע?

8.המחלוקת הראשונה בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם התובע היה עובד של הנתבע ושל הנתבעת לצורך בחינת הטלת החבות של המעביד כלפי עובדו.

9.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע היה המעביד של התובע. ואפרט. מתצהיר עדות ראשית של התובע ומעדותו עולה כי הנתבע הוא אשר קבל אותו לעבודה (סעיף 5 לתצהירו ועמוד 10 לפרוטוקול בשורות 5 - 6) והוא אשר שלם את משכורתו (עמוד 10 לפרוטוקול בשורות 8-9).

10.זאת ועוד, הנתבע עצמו אישר בעדותו, כי במועדים הרלוונטיים לתביעה, הוא היה מעבידו של התובע (עמוד 14 לפרוטוקול בשורות 15-16).

11.זאת ועוד, על בסיס המסמכים והעדויות שנשמעו בפני הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע שימש כקבלן משנה של הנתבעת ולא כעובד שלה, שכן כפי שעולה מעדותו, הוא הנפיק לנתבעת חשבוניות מס בגין העבודות שבוצעו על ידו (עמוד 13 לפרוטוקול בשורות 27-28).

12.דברים אלו אף מתיישבים עם עדות מנהל הנתבעת, אשר מצאתיה מהימנה, ולפיה ההסכם עם הנתבע היה לביצוע עבודות בקבלנות, בהתאם לביצוע עבודות בפועל, וכי הנתבע הנפיק חשבוניות מס בהתאם להיקף העבודה שבוצעה (עמוד 16 לפרוטוקול בשורות 14-19 ועמוד 17 לפרוטוקול בשורות 5-8).