רייס נ' שדה

החלטה (בבקשה לפסילת שופט)

ביום 25.11.10, מועד שבו נקבע התיק פעם נוספת להשלמת הוכחות, לאחר שהיה קבוע ליום 2.11.10 להוכחות ולא נשמע בתאריך זה לבקשת הנתבע, הוגשה בקשה לפסילת שופט.

הבקשה לפסילת שופט מבוססת על כך שעו"ד מרגלית, אשר על פי הצהרתו בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 25.11.10 נתבקש על ידי הנתבע, יום לפני הדיון לייצגו, לא קיבל את התצהיר של התובעת, לא היה יכול להכין תצהיר של הנתבע, לא יכול היה להביא עדים ולא היה מסוגל לעמוד בהחלטות ביהמ"ש מיום 2.11.10.

בהחלטתי במעמד הישיבה, דחיתי טענות אלה של עו"ד מרגלית והפניתי להחלטת ביהמ"ש מיום 2.11.10, החלטה שניתנה במעמד שני הצדדים, כאשר הנתבע הוא עו"ד והתביעה היא תביעה העוסקת בהשבת כספים, טענה למעילה בכספים ובנזקים כספיים ניכרים שנגרמו לטענת התובעת כתוצאה מהתנהלותו של הנתבע אשר שימש כעו"ד. הנתבע לא עירער על החלטה זו וגם לא ביקש להביא עדים כלשהם, מלבד העדתו והעדת התובעת, על בסיס תצהירים, כפי שהורה ביהמ"ש.

זאת ועוד, הנתבע ידע גם ידע, כי עליו לפנות לפי בקשתו ולקבל ייצוג משפטי מיד לאחר הישיבה בוודאי ובוודאי שלא יום לפני הדיון.

בנסיבות אלה ולאחר שדחיתי את הניסיון, שאיננו הניסיון הראשון לצערי, של הנתבע מלמנוע את בירור התביעה בביהמ"ש ועוד אזדקק לעניין זה בהמשך, פנה ב"כ הנתבע, אשר כאמור נכנס רק כעת לתיק וביקש פסילה של השופט.

לא ברור לי כלל ועיקר באיזו עילה מבקש הנתבע לפסול את המותב בתיק זה.

האם ביהמ"ש, העושה תפקידו בצורה נאמנה ואשר נדרש לשמוע תיק שהנתבע מנסה בכל כוחו למנוע את שמיעתו בצורה יעילה ונכונה, האם מסיבה זו יש לפסול את המותב היושב בדין?

כנראה שלנתבע בעניין זה פתרונים.

מכל מקום, אינני רואה בבקשת הנתבע לפסילת שופט, אלא דרך צינית, פשוטו כמשמעו, למנוע את ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 25.11.10, לאחר שנדחתה לפי בקשתו מיום 2.11.10 וזאת על ידי עיכוב ההליכים בתיק זה, תוך ערעור לנשיאת ביהמ"ש העליון, דבר המחייב הפסקת הדיון.

ראוי שעניין זה יילקח בחשבון ויחייב בהוצאות משפט ואולם אמתין בעניין זה עד להכרעתה של כבוד הנשיאה.

מאחר וחשוב לי שכל ההתנהלות בתיק זה תהיה שקופה, ברצוני להציב את שלבי הביניים שעבר תיק זה עד למתן החלטה זו:

התביעה, שהיא תביעה להשבת כספים, טענה למעילה בכספים ואי העברת סכומי כסף לגופים שונים בעסקת מכר מקרקעין וכן טענות לרשלנות ונזקים שנגרמו לתובעת, הוגשה ביום 16.12.08.

למעשה, מעת הגשת התביעה התאפיינה התנהלותו של הנתבע, אשר באותה העת היה עו"ד פעיל, בבקשות מבקשות שונות לדחיות ולהארכות מועדים.

ביום 22.3.09 הוגשה בקשתו להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

לאחר מכן ביום 26.4.09 הוגשה בקשה נוספה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

ושוב, בתאריך 10.5.09 הוגשה בקשה זהה.

שלוש הבקשות האמורות, התקבלו על ידי כבוד השופטת עופרה אטיאס, כאשר הארכה האחרונה על פי החלטתה של כבוד השופטת אטיאס הייתה עד יום 10.6.09.

בסופו של דבר, הוגש כתב הגנתו של הנתבע, אך ביום 10.6.09.

ישיבת קדם משפט נקבעה בפני ליום א' 25.10.09 וזאת לאחר שהתיק הועבר לטיפולי לראשונה. ביום ה', 22.10.09 הגיש הנתבע בקשה לדחיית מועד דיון.