ריינר ואח' נ' צישינסקי

לפניי תביעה שהגישו התובעים, בני זוג, כנגד מי שהיה שכן שלהם על סך של 152,000 ₪ בגין לשון הרע מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

הרקע לתביעה הוא היותה של התובעת במשך שנים רבות חברת וועד הבית (לא יחידה), היותו של הנתבע חבר ועד הבית תקופה קצרה במקומה ובהסכמתה של התובעת, והסכם תמ"א שהיה מתוכנן בבניין וייצוג בעלי הדירות בבניין על ידי עו"ד אברהמוב שאצלו עבדה התובעת כמזכירה.

התובעים טוענים כי הנתבע ניהל נגדם, ובעיקר נגד התובעת, מסע השמצה והטרדה שיטתי ומכוון כדי להשפיל אותם בפני הבריות בפני פורומים שונים ובאמצעים שונים. כן שלח להם הודעות SMS תכופות ומטרידות ובהן, בין היתר, איומים כי יפיץ על התובעת אותם דברי לשון הרע אשר הפיץ בפועל.

לטענתם, נגרמה להם עוגמת נפש כתוצאה מהפגיעה בשמם הטוב ומהמטרד שגרם להם, אשר הפכו את חייהם בדלת אמות ביתם לגיהינום עלי אדמות.

הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה.

לטענתו אין בפי התובעים כל טענה שיש בה כדי להקים עילת תביעה לתובע, וכי בסיכומים עולה כי תביעתו של התובע נזנחה.