ריינהולד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הנתבע דחה את תביעתו של התובע לתשלום דמי תאונה בטענה כי לא התקיים התנאי הקבוע בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי לפיו האירוע במהלכו נפצע התובע נגרם בשל "גורם חיצוני".

יצוין - כי לאור נימוק זה לא נבחנו יתר התנאים הנדרשים להכרה בזכאות לדמי תאונה. מכאן התביעה שבפנינו.

2.מהראיות שהובאו בפנינו היום עולה כך:

התובע שיחק ביום 21.1.13 כדור - רגל כאשר במהלך המשחק נקרע גיד אכילס.

התובע העיד - והדבר לא ניסתר - כי במהלך המשחק הנ"ל נבעט לעברו כדור וכי על מנת להגיע אליו הוא האיץ באופן פתאומי, תוך כדי ריצה ופניה לאחור, בתנועה לא אופיינית. אז חש לדבריו כאב ושמע קול פקיעה שהתברר מאוחר יותר כקריעה של הגיד.

לא הייתה מחלוקת על כך שהכדור לא פגע בתובע אולם לשיטתו - מעופו של הכדור גרם לתנועה החדה והפתאומית כך שאלמלא כן - התובע לא היה מבצע את התנועה שגרמה לפגיעה.

3.בפסיקה נקבע כידוע כי גורם חיצוני הוא האידך גיסא של גורם פנימי. כאשר מדובר בסעיף 150 לחוק העוסק בגורם חיצוני, הכוונה היא לגורם חיצוני לגוף האדם עצמו שבו אירעה הפגיעה. עוד נפסק כי "מאמץ יתר הוא בדרך כלל גורם פנימי של פעולת הגוף עצמו ואיננו גורם חיצוני" (ר' עב"ל 212/06 קגנוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 5.2.07).

4.במקרה דנן עולה כי ניתן לאבחן מספר גורמים חיצוניים שגרמו לתאונה ובכלל אלה: מעופו של הכדור לעבר התובע, למרות שלא היה מגע ביניהם. יצויין כי הוראות החוק הדורשות קיומו של גורם חיצוני אינן מחייבות מגע ישיר בין אותו גורם לבין הגוף. זאת להבדיל מקשר סיבתי בין קיומו של הגורם החיצוני לבין החבלה.

מעבר לכך התובע מתאר תנועה סיבובית של חכוך פתאומי של הרגל עם מגרש המשחקים. כך שניתן לראות גם בחכוך זה עם המגרש גורם חיצוני.

5.לאור האמור, אנו מקבלים אפוא את עמדתו של התובע לפיה התקיים התנאי של "גורם חיצוני" כמשמעו בסעיף 150 לחוק.

בנסיבות אלה ומשהתביעה נדחתה על הסף מטעם זה בלבד של העדר "גורם חיצוני" הרי שעניינו של התובע יוחזר לפקיד התביעות על מנת שיבחן את יתר תנאי הזכאות על פי החוק.

נ.צ. (מע) מר אלעזר פרידמן

נטע רות, שופטת

ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ד, (23 יוני 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: