ריין נ' לקשישים בירושלים ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה ולמנות מומחה מטעם בית המשפט, אשר במימון הביניים של שכר טרחתו יישאו הנתבעות.

על פי כתב התביעה, ביום 4.12.10 נפלה התובעת ממיטתה בעת שהותה בבית האבות של הנתבעת 1, לאחר שמעקה המיטה לא הורם ונותר במצב המאפשר נפילה מהמיטה. בעקבות הנפילה נגרם לתובעת שבר תת ראשי בירך שמאל, אשר אילץ אותה להתאשפז ולעבור ניתוח שבעקבותיו חלה, לטענתה, ירידה תפקודית ומנטלית משמעותית במצבה.

הנתבעת 2 הינה המבטחת של הנתבעת 1. הנתבעת 3 נתבעת בטענה כי משרד הבריאות לא פיקח באופן סביר על הנתבעת 1, לא היה קשוב לתלונותיהם ולהתראותיהם של בני משפחת התובעת ביחס להתנהלות הנתבעת 1 עובר למקרה ולא פעל להעביר את התובעת לבית אבות אחר.

בבקשה נטען כי המבקשת, אישה מבוגרת בת 95, חסרת הכנסה ודלת אמצעים ואין ביכולתה לממן חוות דעת מומחה. גם בתה המשמשת אפוטרופוס עליה הינה אישה מבוגרת בת 75, חסרת הכנסה ודלת אמצעים אשר ממילא נושאת בעלויות שהייתה של המבקשת בביתה במקום בבית אבות, דבר המהווה נטל כלכלי כבד ביותר.

עוד נטען כי יש להניח בסבירות גבוהה ביותר כי התביעה תתקבל, שכן לא יכול להיות חולק בדבר אחריותו של בית האבות לדייריו, הבאים בימים וחסרי הישע, והיה עליו למנוע סיכונים מיותרים ובענייננו לדאוג להרמת מעקה הבטיחות של המיטה וכך למנוע את הנפילה ואת הנזק.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי במסמכים המצורפים לבקשה ולכתב התביעה יש יותר מראשית ראייה לביסוס מצבה הרפואי.

לטענת המשיבות 1 ו-2 הבקשה אמנם נתמכת בתצהיר, אולם הטענה לחסרון כיס של התובעת נטענה בעלמא, בלא תימוכין ואסמכתאות, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה.

עוד לטענתן אין הן חבות בנזקיה של התובעת, המוכחשים כשלעצמם. כמפורט בכתב ההגנה, טוענות המשיבות כי האירוע הנטען לא אירע כלל או לא אירע כמתואר בכתב התביעה ואין כל התרשלות שתחובנה בגינה. במצב דברים זה ובטרם תתבררנה נסיבות האירוע ושאלת החבות, ברי כי אין מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט, ודאי לא במימון ביניים של המשיבות.

עוד טוענות המשיבות כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 על בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה לצרף חוות דעת מומחה ואם לא עשה כך יהיה מנוע מלהוכיח עניין שברפואה. צירוף חוות דעת מומחה הוא דרך המלך ואין התובעת יכולה לעוקפה באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שמשמעו גלגול נטל הוכחת תביעתה של התובעת או העלויות להוכחת תביעתה על כתפי הנתבעות, בניגוד לכל דין או היגיון. חוות הדעת של התובע היא המקימה את עילת התביעה ובהעדר עילה יש למחוק את התביעה על הסף.

עוד לטענת המשיבות, ניתן לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו, והפסיקה שדנה במהותם של נימוקים אלו צמצמה אותם על מנת שלא יהפוך החריג לכלל עצמו. טענה בדבר חסרון כיס אינה יכולה לשמש עילה להפעלת סמכותו של בית המשפט, והיעתרות לבקשה תפרוץ סכר ותוגשנה בקשות בכל התביעות בטענה של מצב כלכלי קשה או חסרון כיס ללא כל הוכחה. מלבד זאת על התובעת ועל ביתה למסור פרטים מלאים ומפורטים על מצבן הכלכלי, והבקשה אינה כוללת פירוט בדבר ניסיונות גיוס כספים וחסרה פרטים ומסמכים כדוגמת דפי בנק.

המשיבה 3 מתנגדת אף היא לבקשה וסבורה כי אין לתובעת כל עילת תביעה כנגדה.

לטענת המשיבה 3 אין זיקה בין אירוע התאונה לבין בקשות התובעת להעברתה מבית האבות, מה גם שבקשות אלו טופלו כדבעי, לפרטיהן וברצינות הראויה. הטענות באשר למעקה המיטה אינן רלבנטיות משום שמדובר בתשושת נפש עצמאית ניידת ומתהלכת אשר אושפזה בהתאם.

בעניין הפיקוח על המשיבה 1, מדגישה המשיבה כי במסגרת תפקידו מפרסם משרד הבריאות נהלי עבודה ומבצוע ביקורות תקופתיות במוסדות, וכי אין זה מחובתו או מיכולתו לבצע פיקוח צמוד ויומיומי בכל מוסד רפואי. משרד הבריאות העניק למשיבה 1 רישיון רק לאחר שמצא שהיא עומדת בדרישות בהתאם לדברי החקיקה הרלבנטיים, ואינו אחראי למעשיה ומחדליה ולצוות הרפואי המועסק בה. המשרד אף פרסם נהלים כנדרש, לרבות בעניין מניעת תאונות ונפילות אצל מטופלים, ואין יסוד לטענה כי אין נוהל מטעם משרד הבריאות בעניינים אלו.

עוד לטענת המשיבה, גם אם לא ערכה חקירה בעקבות התאונה כטענת התובעת, אין הדבר מהווה עילה בנזיקין לתביעה כנגדה.

לאור האמור טוענת המשיבה 3 כי לא מתקיימים התנאים למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט. התביעה אינה מבוססת, בפרט בנוגע למשיבה 3, והקשר הסיבתי בין עילות התובענה כנגד המשיבה 3 ובין התאונה עצמה קלוש. עוד לטענתה, הנזק שלפי הנטען נגרם לתובעת אינו מבוסס ולא ניתן להצביע על קשר סיבתי בינו ובין אירוע התאונה, וזאת לאור מצבה של התובעת עובר לתאונה.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיבות 1 ו-2 נטען כי טענת המשיבות לפיה הבקשה לא נתמכה באסמכתאות אינה מדויקת, וכי לבקשה צורפו נספחים המלמדים על מצבה הכלכלי. עם זאת צירפה המבקשת לתשובתה גם דפי מצב חשבון בנק ודו"ח עו"ש של המבקשת ושל אפוטרופסתה.

עוד נטען בתשובת המבקשת כי דינן של הטענות בעניין החבות להתברר בהליך גופו וכי אין מחלוקת כי על פי עובדות כתב התביעה, המוחזקות כאמת בשלב זה, נפילתה של המבקשת ממיטתה אירעה בשטח המשיבה 1, במיטתה של המשיבה 1 ובמשמרת בה הייתה המשיבה 1 אחראית על שלומה של המבקשת. המבקשת מפנה בהקשר זה לסעיף 5 לתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס"א-2001, הקובע כי "מנהל מעון חייב לדאוג במסירות... לצרכים הגופניים והנפשיים של כל אחד מן הזקנים השוהים במעון ולהבטיח את שלומם ואת רווחתם...".

המבקשת מציינת כי המשיבות אמנם מכחישות את האירוע אולם המשיבה 2 לא הייתה נוכחת במקום ואילו המשיבה 1 לא העלתה כל ראיה כי המבקשת לא הייתה תחת אחריותה עת שהתה אצלה, ואף אחת מהמשיבות לא נתנה הסבר אחר מזה של המבקשת לכך ששברה את האגן באותו יום את הייתה תחת חסותה של המשיבה 1.

דיון