ריזק מוחמד חסן קובעה ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובעים בגין הריסת בתיהם על ידי כוחות הבטחון, ביום 29.8.07 בקלקיליה.

בהחלטה מיום 16.12.10 הוטל על התובעים להפקיד ערובה בסך של 25,000 ₪ על ידי שני ערבים תושבי ישראל, אשר יאושרו על ידי הנתבעת (להלן- ההחלטה).

מבלי להיכנס לפרטי התנהלותם של התובעים, ייאמר כי התובעים נמנעו עד עתה מלמלא אחר הוראות ההחלטה כלשונה.

בתחילה איחרו התובעים במועד שנקבע בהחלטה, ולאחר מכן הגישו כתב ערבות על סכום של 20,000 ₪ מבלי שהעבירו את פרטי הערבים קודם לכן לאישור המדינה, ולכן כתב הערבות בוטל.

עתה לפנינו בקשה לאשר ערב יחיד מטעמם של התובעים, מר הייתם סמארה, אשר, לטענתם, עומד בקריטריונים סבירים.

כפי שנטען בבקשה, מר סמארה הינו תושב ישראל המתגורר בטירה ומועסק כשכיר בחברת הסעות, ושכרו החודשי עומד בממוצע על סך של 8,000 ש"ח.

הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה שהערב המוצע הינו המפרנס היחיד ושכרו עומד למעשה על ממוצע בסך של כ- 6,544 ₪, ולא כטענת התובעים וברי שאין באפשרותו של ערב זה היכולת להבטיח את הוצאות המדינה, באם תידחה התביעה.

לטענתה, תלושי השכר שהוגשו אינם מעודכנים וכן, לא הוגשו תדפיסי חשבון הבנק של הערב המוצע ובת זוגו, ולכן אין אפשרות לעמוד על טיב מצבו הכלכלי של ערב זה.

ביום 23.5.11 הגישו התובעים בקשה חלופית לפיה אם תידחה בקשתם לאישורו של מר סמארה כערב יחיד, אזי יתקבל ערב נוסף מטעמם, עו"ד נאשד עיראקי, אשר על-פי דיווחו למס הכנסה, מחזור עסקו בשנת 2010 היה בגובה של כ-500,000 ₪.

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 אינה מפרטת את השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו ליתן החלטתו בבקשה מסוג זה.

עם זאת, הפסיקה נדרשה לא אחת לדרך בה יופעל שיקול הדעת והיפנתה לאיזון שיש לערוך בין שתי זכויות נגדיות.

מחד, זכות הגישה לערכאות, אשר ראוי שתהא נתונה לכל ולא תהא נחלתם הבלעדית של אלה שביכולתם הכלכלית לממן הליך משפטי; מאידך, מניעת תביעות סרק והבטחת הוצאות הנתבעת, על מנת שלא תצא בחיסרון כיס אם תידחה התביעה.

[ רע"א 2164/04 מדינת ישראל נ. עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865, 869].

עמדת הפסיקה היא שככלל אין להטיל ערובה להוצאות משפט אלא בנסיבות חריגות.

[ רע"א 2808/00 שופר-סל בע"מ נ. אורי ניב, פ"ד נד(2) 845, 848; רע"א 2442/98 יצחק מיוחס נ. מיכאל רוזן, פ"ד נג(3) 145, 149; רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ. נילי מפעלי מתכת , פ"ד מד(1) 647, 650].

עם זאת, בשני מקרים הכירה הפסיקה כבאים בגדר אותם מקרים חריגים, בהם ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה: במקרה בו התובע מתגורר מחוץ לישראל ואין לו נכסים בישראל אשר באמצעותם יוכל הנתבע להיפרע אם תידחה התביעה, ובמקרה בו התובע לא המציא את מענו כנדרש, בהתאם לתקנה 9(2) לתקנות, באופן המגלה כוונה להכשיל את הנתבע בגביית ההוצאות.

[ רע"א 2241/01 נינה הופ נ. ידיעות תקשורת ואח', מיום 17.4.01, לא פורסם).

שיקול נוסף בבקשות מסוג זה הינו סיכויי התביעה, ככל שניתן להעריכם [ בר"ע (מחוזי י-ם) 638/08 מחמוד חרפוש נ. מרדכי גלבוע, מיום 26.2.09).

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלבנטיים, אני קובעת כי הערובה על סך של 25,000 ₪ תופקד על ידי שני הערבים, דהיינו מר הייתם סמארה ועו"ד נאשד עיראקי.