ריאן נ' עאצי

פסק דין

1.בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 5,400 ₪, אשר הוגש לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 1712715121) ע"י המשיב, יונס ריאן, נגד המבקש, מושך השיק, מאען עאצי, לאחר שחולל על ידי הבנק הנמשך. המבקש הגיש התנגדות.

2.המבקש טען, כי תיווך בין המשיב לבין חברה קבלנית (להלן – "החברה"), לשם ביצוע עבודות מחפרון על ידי המשיב עבור החברה, וכי המשיב, לאחר שהחברה השתהתה בתשלום שכרו, ביקש וקיבל מהמבקש הלוואה בסך 10,800 ₪, שניתנה בשני שיקים, שהשיק נשוא תיק זה הוא השני שבהם. הראשון נפרע כסדרו. בחלוף זמן, התברר כי החברה קרסה, ולא תשלם למשיב את חובותיה. גם למבקש נותרה חייבת מאות אלפי שקלים. במצב דברים זה, הוסכם כי השיק השני יבוטל, מאחר שהמבקש אינו צפוי להיות מסוגל להחזיר את ההלוואה, ועוד הוסכם, כי אף המחצית הראשונה של ההלוואה תוחזר.

3.המבקש נחקר על תצהירו, ואישר את נכונותה של חשבונית מס שהוציא המשיב לטובתו (מש/1), ע"ס 9,600 ₪ ומע"מ. המבקש אף אישר, כי החשבונית משקפת את סכום 2 השיקים, לאחר ניכוי מס במקור. החשבונית הוצאה "עבור 8 ימי עבדה מחפרון", על פי הכתוב עליה. המבקש טעון, כי הוא דורש חשבונית, ומנכה מס במקור, גם "אם זה בהלוואה או אם זה בטובה ".

4.בעקבות חקירה זו, עותר המשיב לדחיית הבקשה, ואילו המבקש עומד על בקשתו. המשיב עותר לחילופין להתניית רשות להתגונן בהפקדת ערובה.

5.הדין עם המשיב. בית המשפט העליון, בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. Warner Home Video, פד"י מ"ו (2) 273, בעמ' 277-278, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום:

"אכן, הדין הוא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...

"בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן... גם הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור את המצהיר על תצהירו אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרו. ...בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה.

"...אמנם ההלכה היא, כי בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן ניתן להעלות טענות בעל-פה נגד מסמך בכתב, שכן אין למנוע בשלב זה העלאתה של טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד, ואין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו... אולם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות בתצהיר, אלא עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו. עובדות אלה, אם עברו את מכשול החקירה הנגדית, מוחזקות כנכונות, ובית המשפט בוחן על יסוד הנחה זו, אם קיימת אפשרות שהנתבע יזכה במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל. יפים לכאן דברי בית המשפט בע"א 469/87, אשר בהתייחס להלכה הנ"ל אמר, בעמ' 121:

'אך יש להוסיף ולהדגיש, כי באומרנו "בהנחה שהעובדות נכונות" אין כוונתנו להנחה בעלמא. כך, למשל, יכול שההנחה העובדתית שטוענים לה תקרוס לחלוטין בעת החקירה הנגדית של המצהיר... כך גם יכול שההנחה העובדתית הנטענת תקרוס אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת כאשר בחינתו של החומר אינה מצריכה לבחון שיקולי מהימנות, וכאשר אין אנו נדרשים להכריע בין גירסאות נוגדות, אלא עניין לנו בגירסה אחת, המופרכת מעצמה'."

6.במקרה שלפנינו, אין מנוס אלא לקבוע, כי ההנחה העובדתית שביסוד הגנת המבקש קרסה מול חומר הראיות, באופן שאינו מצריך בחינת שיקולי מהימנות או השוואת גרסאות נוגדות. אין זה מתקבל על הדעת, שהחשבונית מש/1, שהמבקש עצמו אישר כי היא זו שבקשר עמה הוצאו השיקים המתוארים בבקשתו, משקפת הלוואה, שעה שנכתב בה במפורש שהיא משקפת עבודה. כל הסבר אחר מעקר את החשבונית מתוכן, או הופך אותה להיות מעשה בלתי חוקי שנועד להונות את רשויות המס. המבקש עצמו, לאחר שהוצגה לו החשבונית, לא הציע הסבר לתוכן הרשום בחשבונית, ולא טען מפורשות כי האמור בחשבונית אינו משקף את המציאות (למעט על דרך הרמיזה, בקטע שצוטט קצרות לעיל).

7.גרסתו קרסה, איפוא, ולא ניתן עוד להשתית עליה רשות להתגונן.

8.הבקשה נדחית בזה; הליכי הוצאה לפועל – ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות – יחודשו; והמבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 1,800 ₪.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ד, 15 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: