רחמני ד.א. מ בע"מ נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה המבקשת למחיקת כתב הגנתה של המשיבה מאחר ולא נתנה תשובות לשאלון בהתאם לצון שניתן. בנוסף מונחת לפני בקשת המשיבה להורות למבקשת להשלים הליכים מקדמיים.

כמו כן טוענת המבקשת כי המשיבה לא גילתה דוחו"ת חקירה ואלה יגולו בתום פרשת התביעה בהתאם להלכות בית משפט העליון.

עוד טוענת המבקשת כי לגבי דוחו"ת חקירה לא נטען לחיסיון ולכן מן הדין כי ינתן עיון בהם כבר בשלב זה.

המשיבה טוענת בתגובתה בעל פה לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2010 כי המשיבה ויתרה על מתן תשובות לשאלון בשל הזמן הרב שחלף מאז הפניית השאלון ועד להגשת הבקשה ביום 17.6.2010.

טענת המשיבה אין בה ממש.

ביום 4.3.2008 ניתן צו כללי למתן תשובות לשאלון. המבקשת הפנתה שאלון למשיבה ביום 23.9.2008 אך לא זכתה למענה. בישיבת קדם המשפט אשר התקיימה באותו יום למדתי כי הצדדים לא טרחו לקיים את הצו שניתן 4.3.2008 לכן ניתנה להם אורכה לקיים הליכים מקדמיים. ואכן המבקשת שיגרה באותו יום למשיבה דרישה להשיב לשאלון.

ביום 15.12.2008 הופיע בא כח המבקשת בשם שני הצדדים וטען כי טרם הושלמו הליכי ביניים וסוכם כי שני הצדדים יפעלו לקיימם בתוך 30 יום. אורכה לקיום הליכים מקדמיים שוב ניתה.

כמו כן, באותה ישיבה ניתנה אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע התיק להוכחות לחודש יוני 2009.

ביום 27.1.2009 הוגשה בקשה להארכת המועד לקיום הליכים מקדמיים ומתן צו למבקשת לקיימם. בעקבות בקשה זו הגישו הצדדים ביום 29.1.2009 הודעה מוסכמת לפיה תינתן אורכה לקיום הליכים מקדמיים על ידי המבקשת.

המשיבה עתרה ביום 19.2.2010 להורות למבקשת לתת תשובות משלימות לשאלון ולתת גילוי מסמכים ספציפי. ביום 19.4.2010 ניתן צו כמבוקש בהעדר תגובה.

בהמשך המשיבה הגישה אין ספור בקשות לדחיית מועד הדיון בטענה כי המבקש תלא קיימה הליכים מקדמיים ולא הגישה תצהירי עדות ראשית.

תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת הוגשו לבסוף רק ביום 11.2.2010.

ביום 7.6.2010 נזכרה במשיבה כי המבקשת לא קיימה את הצו בניתן למתן תשובות משלימות לשאלון ולגילו מסמכים ספציפי ולכן הגישה בקשה להורות למשיבה על השלמת הליכים מקדמיים.

בדומה נזכרה המבקשת כי המשיבה לא נתנה תצהיר תשובות לשאלון והגישה בקשה למחיקת הגנתה ביום 20.6.2010 כאמור לעיל.

אומר מיד כי התנהגות בעלי הדין בתיק זה היא שערורייתית. הצדדים נקטו סחבת ממושכת, לא צייתו לצווי בית המשפט גרמו לבזבוז זמנו והגישו אין סוף בקשות דחיה. יש בדעתי בהחלטה זו לשים לכך קץ.

לא הייתה כל הצדקה מטעם המשיבה שלא לתת תשובות לשאלון. אין חולק כי שאלון כזה הופנה למשיבה. אין חולק כי ניתן צו למתן תשובות לשאלון. לא היה כל ויתור מפורש מצד המבקשת על מתן תשובות לשאלון. כל עוד קדם המשפט לא נסגר רשאית המבקש לשוב ולהעלות עניין זה.

בשים לב לכך על המשיבה לתת תשובות לשאלון בתוך 21 יום מהיום כאשר הפגרה לא תקטע את מירוץ הזמנים. לא מצאתי לנכון להורות על מחיקת כתב הגנתה ותחת זאת אחייבה בהוצאות כפי שיפורט להלן.

באשר למתן תשובות משלימות לשאלון על ידי המבקשת ניתן כאמור לעיל צו ביום 19.4.2010 למתן תשובות משלימות לשאלון בהעדר תגובה לבקשה ולכן אינני מוכן לפתוח עניין זה מחדש להתדיין מחדש ובסיבוב שני איזה שאלה ניתנה לה תשובה מספקת ואיזה שאלה לא ניתנה לה תשובה מספקת.

דא עקא, שכבר ניתנו בעבר צווים לגבי מתן תשובות משלימות לשאלון ולגבי גילוי ספציפי ואין טעם לתת כפל צווים ואינני נותן כפל צווים. לכן על המשיבה היה להגיש בקשה למחיקת התביעה בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. ולכן מסיבה זו דין בקשת המשיבה להידחות ואם היא סבורה שצווים לא קוימו תתכבד ותפעל בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי.