רחמים נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט י. צימרמן], אשר לאחר שמיעת ראיות שהחלו עוד בפני כב' השופטת שדמי ובהמשכם בהסכמת הצדדים בפניו, בעבירה בניגוד לתקנה 26 (2) לת"ת, כאשר הואשם בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך בדיקת ינשוף.

לאחר מכן, גזר בית משפט קמא את עונשו של המערער לשישה חודשי פסילה בפועל ועונשים קלים נוספים.

בערעור טוען בא כוחו של המערער שלא היה מקום להרשיע בנסיבות את המערער בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, בכתב האישום כלל לא הוזכרה בדיקת המאפיינים, בה עשה שימוש בית משפט קמא, ובאשר לעונש, לטעמו, עונש הפסילה ארוך מדי.

הנני דוחה את הערעור על שני חלקיו.

לעניין ההרשעה, בית משפט קמא זיכה מעבירת הנהיגה בשכרות, הרשיע (בלי שעשה שימוש בסעיף 184 לחסד"פ כשצריך היה להיזקק לסעיף זה), בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ובנסיבות שבאו בפניו ובעובדות שהוכחו בפניו, רשאי היה לעשות כן. מדובר במי שהודה גם בבית המשפט וגם בחקירה כי שתה אלכוהול, מדובר במי שנכשל בחלק מבדיקת המאפיינים, במי שהתנהגותו ודיבורו בפני השוטרים הצביעו על כך שהיה תחת השפעה, ובמי שריח אלכוהול חריף נדף מפיו.

למעשה, הערעור הוא ויכוח אם העובדה של בית משפט קמא, ואזכיר אשוב את ההלכה, לפיה, ערכאת הערעור תמעט להתערב בקביעות עובדה ובממצאי ערעור של הערכאה הדיונית, ראה למשל ע"פ 682/09, מדינת ישראל נ' פלוני (מיום 12.05.11, לא פורסם).

באשר לעונש, אין מדובר בעונש חמור, הגם שאין מדובר בעבריין תעבורתי קשה, עפ"י גיליון הרשעותיו הקודמות. בוודאי אין מדובר בעונש המצדיק התערבות, גם עבירה של תקנה 26 (2) הינה עבירה חמורה ומסכנת חיים של הנהג עצמו ושל עוברי הדרך.

הערעור נדחה.

הרישיון יופקד עד יום 15.01.12 במזכירות בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו.

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ב, 15/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: