רחל קדר נ' איתן כהן ואח'

החלטה

המבקשים לא התייצבו לדיון שנקבע בבקשת הרשות להתגונן, ביום 12.12.10, וניתן נגדם פסק-דין. בדיון לא ידע ב"כ המבקשים להסביר פשר העדרותם. עתה הם מבקשים לבטל את פסק-הדין.

למבקשים 2-3 אין כל הסבר לאי התייצבותם, והם אף לא נתנו תצהיר בתמיכה בבקשה לביטול פסק הדין (או בבקשה לרשות להתגונן). המבקש 1 מסביר את אי התייצבותו במחלת שפעת ממנה סבל, שמנעה ממנו אף ליצור קשר טלפוני עם בא-כוחו. התימוכין היחיד שהוא מציג הוא אישור מחלה של רופא המשפחה, לפיו אינו יכול לעבוד בימים 12.12.10-16.12.10, לאור היותו סובל מ-"viral infections uns" (היינו: זיהום ויראלי כללי). האישור הוצא ביום 14.12.10, יומיים לאחר הדיון.

המשיבה מתנגדת לבקשה, ומצביעה הן על מועד הוצאת האישור הרפואי, הן על העדר תמיכה אובייקטיבית בטענה כי המחלה אכן החלה ביום 12.12.10 (שכן הרופא בדק את המבקש 1 רק יומיים מאוחר יותר), הן על חוסר הסבירות בטענה, שמחמת חוליו לא הצליח המבקש 1 ליצור קשר עם בא-כוחו, ובכל זאת לא הבהיל עצמו לרופא, או הזעיק רופא אליו; הן על חולשת טענות ההגנה; והן על ההיסטוריה המעידה על התנהלות שמטרתה לחמוק מקיום התחייבויות המבקשים כלפי המשיבה. כן היא מדגישה את העדר ההסבר מצד המבקשים 2-3 להעדרם.

תגובת המבקשים אינה יותר מאשר חזרה על טענותיהם בבקשה, למעט אמירה, שהמבקשים 2-3 אינם פעילים בתיק, ולא היו צפויים להיחקר על תצהיר, ועל כן אין משמעות לאי-הגעתם לדיון.

דין הבקשה להידחות. אמנם, ברגיל קלה מאד ידו של בית המשפט על הדק ביטול פסקי דין הניתנים במעמד צד אחד, נוכח המגמה ההולכת וגוברת להעדיף בירור הליך לגופו על פני הכרעתו על פי מחדלים שבסדרי דין. ברם, לא כך המקרה דנן.

המשיבה צודקת בטענותיה המנויות לעיל, אחת לאחת, ואין מקום להרחיב. יש להוסיף עוד, כי המבקשים אף לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם בעת הגשת התשובה, להוסיף ראיה לתמיכה בגרסתם, שעל הקשיים הטמונים בה עמדה יפה המשיבה (כגון: תצהיר בת-זוג או בן-משפחה אחר של המבקש 1 אודות מחלתו, אישור על העדרותו מעבודתו באותו יום, וכיו"ב).

כן יש להדגיש, כי הגם שבהגנה בדוחק סגי לצורך מתן רשות להתגונן, ואולי אכן היה מספיק בבקשה, כפי שהוגשה, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן, אילו התייצבו המבקשים לדיון; אולם, בבקשה לביטול פסק-דין, שלא במקרה של פגם בנתינתו ("ביטול שבשיקול דעת") על העותר לביטול להציג הגנה איתנה יותר. במקרה הזה, ניתנה למבקשים הזדמנות לעמוד על הקשיים בהגנתם, כפי שהצביעה המבקשת, ולנסות להתמודד איתם. הם לא עשו כן, והותירו את בקשתם על כרעי התרנגולת שעליהן עמדה מלכתחילה.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה לביטול פסק-הדין. המבקשים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות המשיבה בסך כולל של 1,800 ₪.

נמנעתי עד כה מלחתום על הפסיקתה שהוגשה לחתימתי, לאור הבקשה לביטול פסק-הדין, אולם היא נחתמת עתה, במקביל למתן החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"א, 31 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: