רחל צמחוני נ' נחמיה משה ואח'

פסק דין

הסעד המבוקש בתביעה הוא צו הריסה.

מדובר בסכסוך בין החוכרים לדורות של דירות בבניין הנמצא בירושלים ברחוב קלינמן 6 כניסה ב' הכולל 24 דירות בשלוש קומות (להלן: "הבית המשותף" או "הבית").

רקע

התובעת מחזיקה בדירה הנמצאת בקומת הקרקע. נתבע 1 מחזיק בדירה הנמצאת בקומה השלישית והאחרונה של הבניין והנתבעים 3 ו-4 רכשו מנתבעת 2 את הזכויות בדירה הנמצאת בקומה השלישית (להלן: "הנתבע 1" "הנתבעת 2").

התובעת טוענת, כי הנתבעים בנו תוספות לדירותיהם ללא הסכמתה, ובניגוד להיתרי בניה מהוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, ובצורה המהווה מטרד ופוגע בזכויותיה הקנייניות.

הנתבעים טוענים כי לא בנו מעבר למה שהותר להם בהיתרי הבניה. הנתבע 1 סיים את הבנייה לפני כשלוש וחצי שנים ואילו הנתבעים 3 ו- 4 רכשו את הדירה עשר שנים לאחר שהסתיימה בניית התוספות ע"י נתבעת 2.

מבוא

ביום 13.11.07, בהסכמת הנתבעים, ניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לבצע עבודות בנייה בשטח נשוא המחלוקת עד למתן הכרעה בתיק העיקרי (בש"א 6733/07).

אין מחלוקת, כי בין התובעת לבין הנתבע 1, נחתם ביום 11.7.04, הסכם בוררות שבעקבותיו ניתן ביום 1.9.04 פסק בוררות, ע"י כבוד הבורר עו"ד מיכאל אוסיזון (להלן: "פסק הבוררות" או "הבורר").

הנתבע 1 הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף כיוון שפסק הבוררות מהווה מעשה בית דין בסכסוך. הבקשה נדחתה.

טענות הצדדים

א. טענות התובעת

למרות התנגדותה קיבל נתבע 1 היתר בניה מהועדה המחוזית לתכנון ובניה. הוא לא בנה את התוספות שאושרו לו לפי ההיתר ועשה בבית ככל העולה על רוחו בניגוד גמור למה שאושר לו ובניגוד למותר על פי הוראות חוקי המקרקעין. נתבע 1 בנה, בין השאר, על גג הבניין, תוספת קומה שלא כדין ובניגוד להיתר, התקין גג רעפים בשטח שהיה אמור להיות אטום, יצק עמודים ומעליהם קירות בניגוד למותר ובנה פתחים בקומות שאסור היה להתקין בהם פתחים.

למרות צו הפסקת העבודה שהוצא נגדו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים, הוא המשיך לבנות שלא כדין ויצר תוספת "מפלצתית" על גג הבנין. בנוסף, פגע הנתבע במתקנים השייכים לתובעת בגג; בדוד שמש, באנטנות ובחוטי טלפון. עוד ובנוסף, הוא חסם את אפשרויות העליה לגג. מעשיו ומחדליו מונעים מהתובעת לממש את זכותה לגישה חופשית וסבירה לגג.

נתבע 1 הודה שבנה את התוספות שלא כדין ותוך כדי הפרת ההיתר שניתן לו ואף הורשע ונדון בשל כך בערכאה המתאימה.

נתבעת 2 בנתה גם היא תוספת על גג הבניין שלא כדין ובניגוד להיתר בנייה שניתן לה בדיעבד בשלהי שנת 1995 ומעשיה ומחדליה פוגעים בזכויותיה הקנייניות של התובעת. כמו כן, הבניה אינה מאפשרת מעבר חופשי לגג ומהווה מטרד שקיומו מהווה פגיעה בוטה בזכויות התובעת.

הנתבעים 3 ו-4, רכשו את הדירה מנתבעת 2 בהיותם מודעים למעשיה ומחדליה מבלי שבדקו את הרישום הנכון בפנקסי המקרקעין ומבלי שבררו מהן זכויותיה של נתבעת 2 בהתאם לדין. הנתבעים 3 ו–4 שלפי הרשום בפנקסי המקרקעין הועברו אליהם הזכויות בדירה של נתבעת 2 נכנסים לנעליה בכל אשר נטען ומבוקש בתביעה זו.

כל שאישרה הועדה המקומית לנתבעים מהווה פגיעה בוטה בזכויותיה הקנייניות הקנייניות.

גם הבניה של נתבעת 2 בשלוב מה שלא נעשה כדין על ידי הנתבע 1 גרמה לטרפוד הגישה הסבירה והחופשית לגג.