רזניק נ' קוגמן ואח'

החלטה

החלטה

בקשה לסילוק על הסף של התביעה מחמת העדר עילת תביעה והעדר יריבות – היא הבקשה שלפני.

עיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה, ומצאתי לדחות את הבקשה.

המבקשים טוענים כי כתב התביעה אינו מגלה כל פרט מהותי לשאלה מה חלקו של כל אחד מהנתבעים במעשים המתוארים בכתב התביעה והמניחים תשתית עובדתית לעילת התביעה, כי לא הובא כל שיוך של מעשה כלשהו לבין מי מהנתבעים, וכך מפרטים המבקשים בבקשתם מיהו כל נתבע וכיצד אין הוא שייך לדעתם, כלל לאמור בכתב התביעה, כך נטען לגבי הנתבעת 1 כי אינה קשורה כלל לעולם הטקסטיל, כי הנתבעת 2 אינה עוסקת ביצור אופנה אלא רק במכירה, כי הנתבע 3 אינו אישיות משפטית כי הנתבעת 4 אינה עוסקת בעולם האופנה מאז 2006 וכי אין לה קשר לייצור או שיווק שמלות וכי הנתבע 5 אמנם בעל מניות בנתבעת 4 אך אין לו קשר למתואר בכתב התביעה.

לטענת המבקשים – בהעדר טענה קונקרטית כלפי מי מהמבקשים, אין יריבות בין המשיב למבקשים ואין מנוס מלקבוע שהתביעה הוגשה ברשלנות, וכי המשיב לא בדק לאשורו מה הקשר בין המבקשים.

כבר מהבקשה זו עולה בבירור כי אין מקום לסלק על הסף את התביעה שהרי כל הטענות הנטענות בבקשה הינן טענות עובדתיות הצריכות ומחייבות בירור לגופם של דברים, וכן כי טענות המבקשים כי אין להם או למי מהם קשר לעולם האופנה, או כי היה קשר אך אינו קיים עוד, או כי 'הנתבע 5 הוא בעל מניות אך אין לו קשר לנטען בכתב התביעה' הן טענות עובדתיות ואין אפשרות לבררן אלא אם נדרשים לבירור לגופן.

הטענות שהובאו בבקשה משלבות טענות עובדתיות בטענות משפטיות, כשאת הטענות העובדתיות תומכים המבקשים בתצהיר אחד ובו פירוט הקשר של כל אחד מהנתבעים לתביעה או חוסר הקשר).

ברור כי במצב דברים זה כאשר בבקשה נאמר באופן סתמי למשל כי לנתבע 5 אין קשר לאמור בכתב התביעה או כי לנתבעת 1 אין קשר שנים רבות לעולם הטקסטיל אין מקום לסילוק התובענה על הסף, בטרם תתברר לגופה.

"הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף ... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" ... לא למותר לומר, כי בסופו של יום, אם מתברר בדיעבד כי אכן היה מקום לסילוק על הסף, ניתן לפצות על זאת - במידה רבה למצער - בהשתת הוצאות" (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ. מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07)).

כבר מהעובדות הנטענות בבקשה למשל בענין הקשר של כל אחד מהנתבעים לאמור בכתב התביעה, קשר שעל פניו מהווה לפחות ראיה לכאורה לקיום עילת תביעה נגדו (למשל - בעלות במניות, גם אם הבעלות רשומה על הנייר בלבד ואין לה משמעות בפועל כטענת המבקשים) עולה כי אין זה המקרה בו יש להורות על סילוק התובענה מחמת העדר עילה או העדר יריבות שהרי על פניו בעלי הדין בבקשה זו רלוונטיים לנטען בכתב התביעה והנטען בכתב התביעה מיוחס לנתבעים וככל שיוכחו פרטי כתב התביעה יש בידם ליתן סעד לתובע, ועל כן הם מחייבים בירור עובדתי לגופה של התביעה ומשכך המצב יש לברר את הטענות העובדתיות בגוף הדיון, וכך טענות עובדתיות שונות המשולבות בטענות משפטיות שלא ניתן להכריע בהן בשלב ראשוני זה בטרם הדיון.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה.

אני מחייבת את המבקשים בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כהשתתפות בשכ"ט ב"כ המשיב שנאלץ להגיב לבקשה.

אני מורה למבקשים להגיש כתב הגנה עד ליום 9.5.10.

המזכירות תנתב את התביעה לפני שופט מיד עם הגשת כתב ההגנה.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תש"ע, 9 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: