רז נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 8/11/11 ("הוועדה"), אשר קבעה כי לא חל שינוי במצבו הרפואי של המערער ("ההחלטה").

דיון והכרעה

2. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה: ביום 8/11/11 התכנסה הוועדה ועיינה במסמכים הרפואיים שהיו בפניה, לרבות ממצאי בדיקות EMG מיום 23/1/08 ו- 1/9/10, וכן מכתבו של פרופ' שטהל, מיום 10/7/11, מומחה לכירורגיה אורטופדית וכירורגית יד, אשר בדק את המערער, לבקשתו. הוועדה רשמה את תלונות המערער, ביצעה בדיקה קלינית וציינה את ממצאיה הרפואיים. הוועדה סיכמה מסקנתה כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער, ודחתה את הערר.

3.לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

לאור זאת ייבחן הערעור דנן:

א.התייעצות עם מומחה בתחום כירורגית כף היד

4.טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא כללה בהרכבה, ולחילופין לא התייעצה עם מומחה בתחום כירורגית כף היד, וזאת הן לאור מהות הפגיעה, והן לאור חוות הדעת מטעם המערער שהונחה בפני הוועדה.

המשיב טוען כי פריט הליקוי שיושם בעניינו של המערער, פריט 31, דן בפגיעה נוירולוגית, ולכן המומחיות הקונקרטית לבדיקת תלונה בדבר CTS היא של נוירולוג. בהרכב הוועדה ישב נוירולוג, ולכן לא חלה על הוועדה חובת היוועצות עם מומחה בתחום כירורגית כף היד.

5.אשר לדעתי: כאשר מוגשת לוועדה חוות דעת אשר ניתנה על ידי מומחה בתחום ספציפי (כגון מומחה לכף יד), על הוועדה להתייעץ עם יועץ רפואי המומחה באותו תחום צר, נוסף על החובה לכלול בהרכבה אורטופד מהתחום הרחב (עב"ל 425/99 המוסד לביטוח לאומי – סעדיה יהודה, פד"ע לו 186).

בענייננו, בין חברי הוועדה נמנו רופאים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה. אלא שחוות הדעת הרפואית מטעם המערער, אשר הונחה בפני הוועדה, הינה חוות דעת של רופא מומחה בתחום כירורגיה אורטופדית וכירורגית כף יד. לאור זאת אקבע כי אי התייעצות עם מומחה רפואי מאותו תחום צר בו עסקינן, מהווה פגם משפטי ובגינו יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה.

לפיכך, דין טענה זו בערעור להתקבל.

ב.התייחסות לחוות הדעת של פרופ' שטהל

6.המערער מוסיף וטוען, כי הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של פרופ' שטהל בצורה עניינית ומעמיקה. המשיב טוען מנגד, כי הוועדה מפרטת את ממצאי בדיקתה הקלינית ומתייחסת כנדרש לחוות הדעת; הוועדה לא מצאה ממצאים קליניים כפי שציין פרופ' שטהל, ולכן לא קיבלה את מסקנתו.

7.משהגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל במובן זה שעל הוועדה להתייעץ עם יועץ רפואי בתחום אורטופדית כף היד, אין צורך להידרש לטענה זו, שכן המומחה הרפואי שימונה כיועץ לוועדה בתחום אורטופדית כף היד יתייחס לחוות הדעת של פרופ' שטהל באופן מנומק ומפורט.

ג.יישום פריט הליקוי

8.לטענת המערער, בנסיבות העניין היה מקום לקבוע נכות בשיעור 10% בגין כל יד בנפרד. לפי הטענה, משקבעה הוועדה שהמערער סובל מ- CTS קל דו צדדי, ולאור ממצאי בדיקת EMG בה אובחן CTS דו צדדי קל מימין ובולט משמאל, הרי שפריט הליקוי המתאים הוא 31(4)(א)(2).

לטענת המשיב, בדיקת EMG היא בדיקת עזר הדמייתית, ובסופו של דבר החלטת הוועדה בדבר יישום פריט הליקוי המתאים מבוססת על בדיקתה הקלינית.

9.בעניינינו ההחלטה על יישום סעיף הליקוי מבוססת כדבעי על ממצאי בדיקה קלינית, אשר פורטו היטב בסעיף 21 לפרוטוקול. הוועדה מציינת כי כפות הידיים מיובלות ואין דלדול שרירים. בהתייחס לממצאי בדיקות EMG הוועדה קובעת כי השוני במדדים קטן וללא משמעות קלינית. לאור ממצאי הבדיקה הקלינית שערכה למערער, הוועדה מסכמת כי "פרט למבחן פאלן קל דו צדדית אין ממצאים נוספים". לפיכך, ברורה מסקנתה כי "מדובר ב- CTS קל ביותר דו צדדי", ולא נפל כל פגם בכך שהוועדה קבעה נכות לפי פריט ליקוי 31(4)(1). לא זו בלבד שיישום המקרה על פריט ליקוי מתאים הוא שאלה שברפואה, עניין המסור לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה, אלא שממצאי הבדיקה הקלינית עדיפים על פני ממצאים הדמייתיים. לאור האמור, טענה זו בערעור נדחית.

ד.התייחסות לפניות ב"כ המערער לוועדה בטרם התכנסותה