רז נ' בנק הפועלים תל אביב סניף הדרום 12517

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת כב' הרשם אדי לכנר מיום 17.12.10 אשר ניתנה בת"א 40818-07-10, ולפיה נדחתה הבקשה לביטול פסק דין אשר הגישה המערערת.

2.המשיב הגיש בחודש יולי 2010 תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 104,248 ₪ נגד המערערת במסגרת ת"א 27312-04-10, בגין יתרת חוב בחשבון עו"ש דיביטורי של המערערת אצל המשיב.

משלא הוגשה בקשת רשות להגן מטעם המערערת, ניתן ביום 31.10.10 פסק דין נגדה ע"י כב' הרשם דורון יעקבי.

3.המערערת הגישה בקשה לביטול פסה"ד בחודש נובמבר 2010 ולאחר שהתקיים דיון בפני כב' הרשם אדי לכנר ביום 16.12.10 ניתנה ההחלטה נשוא הערעור.

המערערת טענה בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לביטול פס"ד כי כתב הגנה לא הוגש מאחר ונוהל מו"מ עם בא כוחה לב"כ המשיב וכן כי סיכויי ההגנה טובים מאחר והמשיב הוריד את המסגרת ללא כל עילה, כל עוד היא עומדת במסגרת שהועמדה לה.

4.כב' הרשם דחה את הבקשה הואיל ומצא כי המערערת לא הסבירה בחקירתה את סיבת מחדלה באי הגשת כתב הגנה במועד, וביתר פירוט, כלשונו :

"6.מאחר והמבקשת לא הגישה כתב הגנה במועד שומה היה עליה להסביר את סיבת מחדלה באי הגשת כתב הגנה בעיתו וכן להראות שיש לה סיכויי הגנה אם פסק הדין יבוטל.

אם כי השיקול השני הוא בעל חשיבות גדולה יותר מהשיקול הראשון, אין להתעלם גם מן השיקול הראשון. אם מתברר שאין לנתבע כל הסבר למחדלו דין בקשת הביטול להידחות רק בשל טעם זה:רע"א 2694/92 וכן רע"א 2159/00 פנחסי נגד סוויסה.

7.כפי שעולה מחקירתה של המבקשת אזי אין למבקשת שמץ של מושג מדוע כתב הגנה לא הוגש במועד, עורך דינה לא מסר תצהיר ולכן הדרישה השנייה של הפסיקה בדבר סיכויי הגנה טובים לא יכולה לבסס בקשה לביטול פסק דין".

5.תמצית טענות המערערת:

א.בין המערערת למשיב התנהל מו"מ לסגירת החוב הקיים אצל המשיב בשלב שלפני הגשת התביעה וגם אחרי הגשתה.

ב.המערערת הגיש בקשה לביטול פס"ד, בו תיארה באופן מפורט את סיבת המחדל בצירוף נספחים ולאחר מכן התמקדה בהצגת הגנתה הראויה, שסיכוייה גבוהים להתקבל.

ג.כל טענות ההגנה של המערערת לא נסתרו ולא הוכחשו ע"י המשיב וגם בהחלטת בימ"ש אין התייחסות לטענות ההגנה ולסיכוייה.

ד.טעה ביהמ"ש שלא קיבל את טענת המערערת כי השיקול העיקרי והחשוב עפ"י הפסיקה כיום הוא סיכויי הגנה ראויים ולא "סיבת המחדל", למרות שבמקרה זה לא היה מחדל אלא חוסר תו"ל בניהול מו"מ מצד ב"כ המשיב.

ה.ברגע שהמערערת הציגה הגנה טובה המבוססת על מסמכי הבנק, הגנה שלא נסתרה בביהמ"ש, טעה ביהמ"ש כשדחה את הבקשה רק מחמת "אי עמידה בסיבת המחדל" .

ביהמ"ש טעה כשלא קבע כי מעשה הבנק היה בניגוד לכללי האתיקה והוא זה שהביא למחדל.

ו.טעה ביהמ"ש שלא התייחס לאמור בסעיף 18.5 לבקשת הביטול לפיו כתב התביעה שהגיש המשיב נעדר טענה ו/או מסמך שאומר כי הבנק שלח הודעת התרעה למערערת בדבר ביטול המסגרת באופן חד צדדי.

די בכך כדי להראות כי למערערת עומדת הגנה אפשרית והיה מקום לקבל את בקשת הביטול.

ו.טעה כב' הרשם כשדחה את בקשת הביטול מחמת "אי עמידה בסיבת המחדל" כאשר הסיבה לכך היתה כי המערערת לא צירפה תצהיר של בא כוחה.