רז ואח' נ' עדירן פיורה והשקעות 1996 בע''מ

פסק דין

1.התובע, רז גדי (תובעת מס' 2 נמחקה בהסכמה במהלך דיון), הגיש תובענה כספית על סך 76,800 ₪ נגד הנתבעת, עדירן פיורה והשקעות (1996) בע"מ. התובע הינו הבעלים של חלקה 213 בגוש 18175 בנהריה כאשר בין הצדדים נחתם בשנת 2003 הסכם לבניית דירה בת 5 חדרים וחדרי שירות. לאחר שהדירה נמסרה לתובע נתגלו בה ליקויי בניה. על פי חוות דעת שהוגשה יחד עם כתב התביעה אשר נערכה על ידי אינג' יוסף ליברמן, הגיעה עלות הליקויים לסך של 58,000 ₪ (לאחר תוספת מע"מ של 8,519 ₪).

2.התובע טען בנוסף לעלות פינוי בסך של כ- 20,000 ₪ ועוגמת נפש בסך 16,000 ₪.

עמדת התובע

3.התובע טען כי מדובר בתביעה פשוטה בנושא ליקויי בניה, כי מומחה מטעם בימ"ש קבע ליקויים הנדסיים בעלות של 17,600 ₪ בתוספת מע"מ ובסך הכל 20,416 ₪. נטען שהמומחה התייחס ל- 12 ימי עבודה וקבע שבהיקף כזה אין צורך בפינוי הדירה.

4.בקשר לבעיית העיבוי והרטיבות נטען שהיה מקום לסקר מקיף של מכון התקנים על פי חוות דעת המומחה וכי ללא סקר הוא ימליץ על פיצוי בסך 7,000 ₪. לאחר ביצוע הסקר קבע המומחה כי ישנה אי התאמה בחלק ניכר ומשמעותי של דרישות הבידוד במבנה אשר גורם לעיבוי והיווצרות רטיבות ועובש.

5.נטען שהמומחה המליץ על מינוי מומחה נוסף בתחום הבידוד והאיטום בעוד שהנתבעת התנגדה לכך. כתוצאה, החומר הראייתי היחיד בתחום שנותר היה זה שהוגש על ידי התובעים. נטען שהמומחה מטעם התובעים המליץ על פתרון שעלותו 26,000 ₪. נטען שהנתבעת פנתה למכון התקנים בשאלת הבהרה בנושא התקן הרלוונטי לשנת 2002, אולם למרות התשובה מטעם המכון המשיכה הנתבעת להתנגד למינוי מומחה בתחום. נטען שהנתבעת לא הציגה את התקן הרלוונטי ולא הציגה תכניות של המבנה, לרבות את תכניות האיטום. נטען שהנתבעת לא הציגה אלטרנטיבה לקביעה שהאיטום אינו מספיק עמדה העומדת בניגוד לעמדת התובעת ועמדת המומחה מטעם בית המשפט. נטען שברור שישנה בעיה של רטיבות ועיבוי.

6.בא כוח התובע ביקש לקבל את העמדה שיש לפסוק 26,000 ₪ בתחום זה וביקש בנוסף את הסכום שצויין בכתב התביעה בגין פינוי הדירה לאור העבודה הגדולה יותר שצריכה להיעשות. בנוסף, התבקשו הוצאות בסך 11,285 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד.

עמדת הנתבעת

7.הנתבעת התנגדה להרחבת חזית וטענה שבחוות דעת של המומחה מופיעים ערכים שלא נתבעו כגון פיצוי עבור קבלן מזדמן. נטען שבוצעו תיקונים בדירה כאשר התובעים איפשרו זאת. נטען שחוות דעת המומחה ברמן מסתכמת בסך 11,650 ₪ לפני תוספת פיקוח ומע"מ. נטען שבנושא הרטיבות והעיבוי אין ראיה לחדירת מים וכי כל הבעיה היא בעיית עיבוי שנגרמה כתוצאה מחוסר איורור נאות בדירה באשמת התובעים. נטען שהתקן הרלוונטי הוא מספר 1045. נטען שאין ערך לחוות דעת מכון התקנים היות והיא לא התבססה על התקן שהיה בתוקף במועד מתן היתר הבניה. נטען שאין שחר לטענה שהנתבעת לא שיתפה פעולה בהמצאת מסמכים ותכניות. לא נטען שהליקויים קיימים עדיין ושאין ראיה שבעיה דומה קיימת בדירות אחרות בבניין. נטען שהסעדים המבוקשים הם קיצוניים. נטען שאין לאמץ את קביעת המומחה של התובעים בנושא הרטיבות ושהמומחה ברמן גם העיר כי מדובר בהמלצה קיצונית.

8.נטען שאין מקום לפסיקת סכום עבור דיור חלופי או עוגמת נפש. נטען עוד שהתארכות ההליכים ארעה לאור החלפת ייצוג התובעים, בשל התנגדות מוצדקת של הנתבעת לביצוע קידוחים בבניין ובגין כך שהתובעים עצמם לא שילמו את הוצאות המומחה. נטען שבמידה והתביעה תתקבל בחלקה, בנושא ההוצאות יש להשית חלק מהן על התובעים, ולכל הפחות את עלות חוות הדעת של מכון התקנים.

דיון

9.בחוות דעת מיום 20.12.07 מצא המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המהנדס והשמאי יצחק ברמן, מספר ליקויים שמרביתם היו בסכומים קטנים של עשרות ומאות שקלים בודדים. הליקוי המהותי ביותר שנמצא התייחס לנושא הרטיבות בחדרי השינה כולל בממ"ד. המומחה ציין שמצא סימנים של עובש כתוצאה מבידוד בכל הקירות הפונים לצפון וצפון-מערב. המומחה התייחס לטענה שמקור הרטיבות והעובש בעיבוי ולא מחדירה ישירה של מים מבחוץ כתוצאה מחוסר בידוד של הקירות החיצוניים. המומחה התייחס גם לטענת הנתבעת שהעבודה בוצעה בהתאם לתקן 1045 (תקן לבידוד טרמי של בנינים). המומחה כתב כי ריכוזי העיבוי והעובש נמצאים באיזורים המהווים גשרי קור כגון המקומות בהם מצויים אלמנטים יצוקים מבטון ומרזבים, "כלומר ליקויים אלה נובעים ככל הנראה מעיבוי הנגרם כתוצאה מעיבוי טרמי בלתי נאות של גשרי הקור במעטפת החיצונית של הדירה". המומחה המליץ על בדיקה של מכון התקנים אשר בוצעה בסופו של דבר אולם לא היתה רלוונטיות. יצויין שכבר בחוות הדעת הראשונה המליץ המומחה על תיקון בעלות של 7,000 ₪ והדגיש שהפתרון שהומלץ על ידי המומחה מטעם התובעים הינו קיצוני מדי.

10.בסיכומו של דבר העריך המומחה שיש לבצע תיקונים בעלות של 11,650 ₪ ובתוספת פיקוח הנדסי של 12% - 13,050 ₪. צויין שתיקון הליקויים יהיה כרוך בעלות נוספת של 35% למקרה של עבודה שלא באמצעות הנתבעת ובסך הכל 17,600 ₪. המומחה ציין שלא יהיה צורך ביציאה מן הבית בתקופה זו.

11.בהמשך כתב המומחה מסמך נוסף ביום 14.7.10 בו התייחס למספר נושאים.

12.אכן התברר שהבדיקה שנערכה על ידי מכון התקנים התייחסה לתקן שחל מאוחר יותר ולא בוצעה בדיקה נוספת מפאת מגבלות כספיות של הצדדים.

13.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים השונים, נראה לי שיש לאמץ בעיקרה את חוות הדעת של המומחה ברמן. חוות דעתו עדיפה היות ומדובר בחוות דעת שנערכה מטעם בית המשפט ויצויין שהצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה בנוגע אליה.

14.המהלכים שנעשו לאחר עריכת חוות הדעת שנועדו להבהיר ביתר שאת נושא הבידוד – לא הועילו ולא ניתן לדעתי להסיק מהם מסקנות. אין בידי כדי להסכים עם עמדת ב"כ התובע בעניין הרטיבות שכביכול נותרה רק חוות הדעת של התובע כיוון שהמומחה מטעם בית המשפט התייחס מבעוד מועד לנושא הרטיבות. כתוצאה, נראה לי שיש לאמץ את חוות דעתו גם בנושא זה.

15.אשר על כן, הנני פוסק את הסך של 17,600 ₪ לטובת התובע ובתוספת מע"מ את הסך של 20,416 ₪. בכל זאת מדובר בתביעה המסתיימת בכרבע מהסכום שנתבע ועל כן לא נראה לי שיש מקום להוסיף סכומים בגין עוגמת נפש. באשר להוצאות, לא מצאתי סיבה שלא לחייב השתתפות מלאה של הנתבעת בהוצאות על אף שחלק מהבדיקות לא הועילו בסופו של עניין. יצוין שההוצאות הנוספות שנגרמו בוצעו על פי המלצת המומחה מטעם בית המשפט. כמו כן, לאור עמדת הנתבעת באשר לליקויים, לא מצאתי שיש מקום לאפשר לה לבצע את התיקונים. בעניין זה אציין שהתוספת בגין תיקון שלא באמצעות הנתבעת אינה מהווה הרחבת חזית.

16.אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 20,416 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד מתן חוות הדעת ביום 20.12.07. לסכום זה יש להוסיף את הסך של 11,285 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪.