רופאים שהתרשלו בגילוי דימום תת-עכבישי יפצו את המטופלת שנותרה נכה לצמיתות

מהות התובענה

זו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית.

ב.         עובדות רלבנטיות

התובעת 1 (להלן: "התובעת") ילידת 12.7.49, נשואה לתובע 2 ואם ל-3 ילדים; עם רקע רפואי הכולל יתר לחץ דם אשר טופל תרופתית ועודף משקל.

התובע 2, בעלה של התובעת, מונה ע"י ביהמ"ש בשנת 1999 כאפוטרופסה הקבוע (נספח 4 ל-ת/3).

עד לאירוע נשוא תביעה זו היתה התובעת בעלת גן (משפחתון).

הנתבעת 1 (להלן: "ד"ר גראץ") הינה רופאה, אשר במועדים הרלבנטיים לתביעה עבדה אצל הנתבע 2 שהינו מרכז רפואי (להלן: "בי"ח קפלן"); ד"ר גראץ טיפלה בתובעת בהגיעה לבי"ח קפלן.

הנתבעת 3 (להלן: "ד"ר בקר") הינה רופאה, אשר במועדים הרלבנטיים לתביעה עבדה אצל הנתבעת 4 ושימשה כרופאת המשפחה של התובעת.

הנתבעת 4 הינה תאגיד שבבעלותו נמצא, בין היתר, בי"ח קפלן.

ביום 15.6.98 הגיעה התובעת לחדר המיון של בי"ח קפלן, מלווה בבתה. היא התלוננה על חולשה, סחרחורת, הרגשה רעה וראיית "שחור מול העיניים", ללא חבלת ראש או איבוד הכרה (גיליון חדר המיון חתום ע"י ד"ר גראץ - נספח ל-נ/1). בקבלתה נמדד לחץ דם גבוה (176/105); היא נבדקה ע"י רופא עיניים והבדיקה נמצאה תקינה. כן נרשם שמצבה הכללי טוב והיא בהכרה מלאה.

התובעת טופלה תרופתית במשככי כאבים ותרופה להורדת לחץ הדם ושוחררה באותו יום לביתה, בהמלצה להמשך מעקב הרופא המטפל.

למחרת, ביום 16.6.98 נבדקה התובעת ע"י רופאת המשפחה שלה, ד"ר בקר, אשר הגיעה אליה לביקור בית עקב המשך התלונות ביחס לכאבי ראש, סחרחורת ובחילות (נספח 3 ל-ת/3).

לחץ הדם שנמדד היה 170/90 ועפ"י הרישום של ד"ר בקר התובעת שכחה לקחת כדורים נגד לחץ דם; כן צוין כי לא נתקבל מהתובעת מכתב השחרור מחדר המיון. בסיום הבדיקה המליצה ד"ר בקר על המשך מעקב לחץ דם.