רופאה שמעדה על מדרגות ביתה לא תוכר כנפגעת בעבודה.

1.         בפני תביעתה של הגב' ד"ר סמיאנו בלאנשה להכיר בפגיעה מיום 23/10/07 כתאונת עבודה.

2.         התובעת, רופאה במקצועה, הצהירה כי ביום האירוע בשעה 8:00 בערך, נכנסה למרפאתה הפרטית המצויה במרתף ביתה לצורך סידור ובדיקה של המסמכים הרפואיים של אחת המטופלות שלה כרופאה שכירה בקופת חולים לאומית.

בסביבות השעה 9:30 קיבלה לדבריה שיחת טלפון מנהגו של הרב פינטו שהוא ומשפחתו מטופלים שלה דרך קופת החולים. לאור אחריותה המקצועית והכרותה עם משפחת הרב, על אף שלא עבדה בקופת החולים בשעה זו, נתנה להם מענה רפואי ע"י הוצאת הפניות לביצוע בדיקות. את ההפניות השאירה עבורם בתיבת הדואר החיצונית לביתה.

עת שבה לביתה בדרכה למרפאתה במרתף לצורך המשך עבודתה על מסמכי המטופלת, ירדה במדרגות לכיוון המרפאה ולפתע מעדה במדרגה האחרונה ונפלה בעוצמה על זרוע שמאל.

3.         התובעת גורסת כי כל הפעולות שביצעה אשר בסופן ובעטיין אירעה התאונה, נעשו מתוקף תפקידה כרופאה שכירה בקופת חולים לאומית ומאחר וכך יש להכיר בפגיעתה כתאונת עבודה.

4.         עוד טוענת התובעת כי המבחן בעניין זה צריך להיות מהותי ולא תלוי מיקום, והשאלה להכרעה היא האם הפעולות שביצעה התובעת קשורות לעבודתה.

זאת ועוד, התובעת טוענת כי מאחר ושבוע קודם לכן עבדה יותר שעות מהמכסה השבועית שלה מאחר ורופא אחר בקופה היה בכנס והיא החליפה אותו, בשבוע של התאונה קיזזה שעות מול מעסיקתה כך שבמועד התאונה צריכה היתה להיות בקופת החולים, אולם שהתה בבית בשל הסדר קיזוז השעות.

5.         התובעת מציינת שגם כעצמאית, היא מצויה בהסדר של קופ"ח לאומית המאפשר לה לקבל באופן פרטי חולים אך ורק של הקופה, כלומר- כל עבודתה קשורה וכרוכה לעבודתה כשכירה בקופת חולים לאומית.

6.         הנתבע מנגד טוען כי התאונה נגרמה לתובעת בביתה תוך התעסקות פרטית בענייניה ועל כן אין להגדיר את התאונה כתאונת עבודה.

7.         הנתבע גורס כי ההפניות שהכינה התובעת במרפאתה הפרטית בביתה לטובת בני משפחתו של הרב פינטו, הוכנו על רקע היכרות אישית שלה עם הרב, בלא קשר לעבודתה, ועל כן אין לראות בהם כפעולה נילוות לעבודה.

8.         בנוסף, טוען הנתבע כי אין לקבל את גרסת התובעת לפיה היתה ביום בו קיזזה שעות בגין עבודתה בקופת החולים, וכי יש לראות אותה מצויה ביום חופש כעובדת שכירה.

הכרעה

9.         עיון בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 מעלה כי תאונת עבודה מוגדרת בו כך:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;"

            כלומר, עלינו לבחון האם התאונה שאירעה לתובע עומדת בהגדרת החוק.

10.        האם במועד התאונה עבדה התובעת כשכירה ? לדידי התשובה לשאלה זו היא שלילית, שכן התובעת שהתה בביתה שם אירעה התאונה, ואין זה משנה אם נהגה לעבוד בשעות אלה במרפאת קופת חולים כשכירה אולם בשל עבודת יתר שבוע קודם לכן קיזזה שעות ונותרה בביתה - העובדה היא כי לא עבדה בקופת חולים כשכירה באותו יום ולא שהתה פיזית במשרדים, עובדה שאין עליה מחלוקת, ואין היא שונה בהקשר זה מכל עובד אחר המצוי בחופשה.

11.        האם במועד התאונה עסקה התובעת בפעולה נילוות לעבודה, כך שהתאונה אירעה תוך כדי ועקב עבודתה ? לטעמי התשובה גם לשאלה זו שלילית אף היא. ואפרט להלן:-

12.        התובעת טוענת כי לקחה תיק הביתה מהעבודה לצורך הקדשת תשומת לב אליו בכדי שתוכל לטפל בו כראוי, ומטענתה עולה כי למעשה צריכה היתה לטפל בו במרפאה של קופת החולים ולא בביתה. התובעת העידה בעניין:

" היתה תביעה נגד קופת חולים לאומית של פציינטית וגם תביעה אישית נגד רופאים ובהם אנוכי.  אז החומר שעליו התכוננתי היה קשור לתביעה. לקחתי את החומר מקופת החולים למרפאה הפרטית שלי, בזמן הקיזוז שעות, בזמן הנוח בשבילי שאף אחד לא יפריע לי אני אסכם את המקרה." (עמ' 3 לפרוטוקול)