רונן ראובינוף נ' ניסים זייתוני ואח'

פסק דין

א. רקע:

בפניי תביעה לביטול עסקת מכר של רכב והשבת התמורה ששולמה, וכן לפיצוי כספי בגין נזקים, עקב סירוב הנתבעים לביטול העסקה וניהול ההליכים בתיק זה.

ביום 27/06/04 ערכו הצדדים ביניהם זיכרון דברים בכתב, על פיו הנתבעים מכרו לתובע רכב מסוג "טויוטה", דגם "לנד קרוזר" (מ.ר. 8597927) משנת ייצור 1999 (להלן: הרכב).

בעת ביצוע העסקה היה הרכב בן כ-5 שנים. מד הנְסוּעה (קילומטרז') עמד על 183,272 ק"מ. התובע שילם את מלוא התמורה בסך 127,000 ₪ וקיבל את הרכב לחזקתו ביום 6/7/04.

בזיכרון הדברים צוין, בין היתר, כי: "הנתבע מתחייב שהשלדה הנפרדת של הרכב לא פגועה ואם יימצא כי השלדה פגועה, העסקה מבוטלת (שלדת המרכב הנפרדת)".

כחודש לאחר מועד המסירה, ב-8/04, במסגרת בדיקת תקלה (מכאנית) שהתגלתה ברכב, הוברר לתובע כי קיימים סדקים בקורה רוחבית של הרכב (להלן: קורת הגשר ו/או גשר המצנן). בעקבות האמור, התובע פנה לנתבעים ודרש את ביטול העסקה, בין היתר, בהתבססו על האמור בזיכרון הדברים, בו הצהיר הנתבע כאמור, כי ככל שתתגלה פגיעה בשלדה – העסקה מבוטלת.

הנתבע לא הסכים לדרישה. כמו כן, הוא דרש מהתובע להשתתף במחצית מעלות החלפת "ראש המנוע" (על אף שזכרון הדברים כלל תקופת אחריות מוסכמת), בטענה שהתובע תרם לנזק, משהמשיך לנסוע ברכב לאחר גילוי הנזילה/תקלה ב"ראש המנוע".

על אף שהתובע "נכנע" והסכים לשלם בעבור התיקון/טיפול, הוא לא ויתר על טענתו לזכות הביטול. הוא הצטייד בחוות דעת של מומחה (ב-9/04). מאחר והנתבע עמד בסירובו, התובע שלח לנתבעים ביום 17/10/04, באמצעות בא כוחו, מכתב לביטול העסקה, ביום 17/10/04. במכתב זה, פירט התובע את טענותיו הרבות כנגד התנהגות הנתבע במסגרת ביצוע העסקה, כולל גילוי הסדק בשלדה, המוביל לבטלות ההסכם.

הנתבע המשיך לדחות את טענות התובע ולא הסכים לביטול העסקה, על כן הוגשה תביעה זו, ביום 26/01/05.

בכתב ההגנה טען הנתבע, כי בעת ביצוע התיקון והטיפול לרכב (כמפורט בסעיף 6 לעיל), אכן נצפה הסדק בגשר של מצנן המים, ש"יושב" על השלדה (ר' סעיף 22 לכתב ההגנה). הנתבע טען כי הסדק נגרם כתוצאה ממאמץ חריג שהופעל על הרכב, בעת שהתובע נהג בו, על כן, הנתבע אינו נושא באחריות. הנתבע הציע לתובע לתקן את הסדק. הצעה זו נדחתה על ידי התובע.

ב. תמצית טענות התובע:

כחודש לאחר ביצוע העסקה, התובע פנה למוסך ליד מקום מגוריו, בשל תקלה שאירעה ברכב. במהלך הבדיקה הבחין המוסכניק (ע.ת.1), בסדק בקורת הגשר וכן בסדק ב"ראש המנוע", שגרם לאיבוד נוזל הצינון. התובע פנה אל הנתבע שדרש להביא את הרכב לבדיקה במוסך שלו (ו/או של אביו), בטבריה. הרכב הובא למוסך על ידי התובע. הנתבע בדק את הרכב וראה את הסדק. הנתבע טען כי קורת הגשר אינה מוגדרת כחלק מ"שלדת הרכב", על כן, אינו מסכים לביטול העסקה. באשר לתקלה בדבר איבוד נוזל הקירור טען הנתבע כי התובע הוא אשר גרם להרס "ראש המנוע", שעה שהמשיך לנסוע ברכב על אף שהוא התחמם.

על אף שהתובע הסכים תחת לחץ להשתתף בתשלום עבור התיקון שבוצע על ידי הנתבע (לאור טענת הנתבע שהתיקון אינו נכלל בתקופת האחריות, על-פי זכרון הדברים), התקלה לא נפתרה. בנסיבות אלה, התעורר אצל התובע חשד באשר לתקינותו של הרכב. התובע הזמין דו"ח חקירה באשר לעברו של הרכב ממנו עלה כי הרכב היה מעורב בלא פחות מ-5 תאונות ואף הוכרז, פעמיים בעבר, בגין שתי תאונות נפרדות, כ-"אובדן להלכה". הנתבע חזר ודרש את ביטול העסקה במכתב הדרישה המפורט לעיל, מיום 17/10/04.

לטענת התובע, הוכח בחוות הדעת האובייקטיבית שנערכה על ידי מר שלמה אייזנברג, ב-4/06, מטעם מעבדת "אי שר" (שהוזמנה על ידי הבוררים אליהם הופנה תיק זה בעבר), כי הסדקים נוצרו בטרם ביצוע עסקת המכר והיו כבר קיימים במועד ביצוע העסקה. כן, הוכח שמדובר בפגיעה בשלדה המובילה, על פי הסכמת הצדדים שבזיכרון הדברים, לבטלות העסקה.

יש לראות בחוות הדעת הנ"ל כחוות דעת של מעין מומחה "מוסכם" מטעם הצדדים, ו/או כמומחה, הדומה במהותו, למומחה שמונה מטעם בית המשפט. בהסכמות הצדדים שנרשמו בדיון מיום 04/06/08, הוצהר והוחלט על סיום ההליכים המקדמיים, וכן כי המשך בירור ההליך ייעשה באמצעות הגשת תצהירי עדות ראשית והתרת חקירת מומחה הבוררות (המומחה הנ"ל). ראוי לראות הסכמה דיונית זו כהסכמה השוללת מתן משקל לחוות דעת שהנתבעים בחרו להגיש מטעמם, לאחר מכן.

בנוסף טוען התובע, כי אף אם הצדדים לא היו מסכימים באופן מפורש על בטלות ההסכם בגוף זיכרון הדברים (כפי שנעשה), יש להיעתר לתביעה להורות על ביטול העסקה ככל שהוכח שמדובר ברכב שסיכן את הנוסעים ואת סביבתו, בעת ביצוע העסקה, מבלי שהנתבע גילה נתונים אלה, לתובע.

כן הופרו התנאים המהותיים הנוספים בהסכם, תוך כדי הטעיה, חוסר תום-לב ואי התאמות נוספות מהותיות. הנתבעים הטעו את התובע לחשוב כי הרכב שנמכר לו, לא עבר תאונות משמעותיות, אלא תאונה קלה בלבד ללא ירידת ערך. הנתבע אף לא פירט כי הרכב נקנה ממגרש לאחר שהוכרז כ-"אובדן להלכה", וכי לא בוצעה לרכב הבדיקה הנדרשת על פי דין, כנדרש בסעיף 309 לתקנות התעבורה, לעניין החזרתו לכביש, מאז אותה הכרזה.

ג. תמצית טענות הנתבעים: