רונן סולומון ואח' נ' מדינת ישראל

בשם המבקשים להצטרף לערעור: עו"ד יעקב כשדי

           ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (השופטת מ' גרינברג) מיום 15.10.2017 שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 20615-12-15.

1. ביום 10.12.2015 הוגש כתב אישום נגד המערערים ונגד נאשמים נוספים, פעילים למען זכויות בעלי חיים, שבו יוחסו להם מספר עבירות ובהן הסגת גבול והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על פי כתב האישום ביום 31.3.2015 חדרו הנאשמים כאות מחאה למפעלי "מדגרות שרייבר בע"מ", הפריעו לעבודת הפועלים והתעמתו עם שוטרים שהוזעקו למקום. יצוין כי התיק נשמע בתחילה לפני השופט מ' קרשן, אך בשלב כלשהו שלפני שלב ההוכחות הועבר לטיפולו של המותב הנוכחי (השופטת מ' גרינברג). עוד יצוין כי שלב ההוכחות החל זה מכבר (נשמעו חלק מעדי המשיבה), וקבועים מועדים לשמיעת עדים נוספים.

2. ביום  1.10.2017 הגישו המערערים בקשה לפסילת בית המשפט. בבקשה נטען כי ביום 28.9.2017 נודע לבא-כוחם של המערערים כי השופטת גרינברג ייצגה את המתלונן בתיק (להלן: שרייבר) בהליך שנפתח נגדו בשנת 2008 בגין תקיפת עיתונאים שנכנסו למדגרה בשנת 2006 (להלן: התיק האחר). המערערים טענו כי בנסיבות אלה עולה חשש ממשי למשוא פנים ועל כן על בית המשפט לפסול עצמו.

3. בהחלטתה מיום 15.10.2017 דחתה השופטת את הבקשה בציינה כי העובדה שייצגה את שרייבר בתיק האחר לא הייתה זכורה לה בטרם הגשת הבקשה. השופטת הוסיפה וציינה כי מבדיקה שערכה עולה שבשנת 2008 הוגש כתב אישום נגד שרייבר ואחרים וכי היא ייצגה אותם "בשלבים מקדמיים ביותר של ההליך המשפטי [...] כשבסמוך [...] הוחלף ייצוגו של עד התביעה/הנאשם [שרייבר], שיוצג מהמשך השלב המקדמי, עבור לשמיעת הראיות ועד סיום התיק בשנת 2011, ע"י עו"ד ל. אפשטיין". השופטת קבעה כי נסיבות המקרה ובכללן משך הייצוג והיקפו המצומצם; חלוף 8 שנים מאז ייצגה את שרייבר בתיק האחר; היעדר קשר אישי או מקצועי עם שרייבר בהמשך הדרך; והשלב הדיוני בו מצוי ההליך, מצביעים על כך שהעניין אינו נופל בגדר המקרים המצדיקים את פסילת המותב. השופטת העירה לבסוף כי לא נעלם מעיניה שהתיק האחר עוסק במקרה "הקשור לרקע לתיק שמנוהל לפניי", אך הדגישה כי לא מצאה בכך דבר וחצי דבר שיש בכוחו להשפיע על שיקול דעתו.   

4. מכאן הערעור דנן בו שבים המערערים ומתארים את האופן שבו גילו כי השופטת ייצגה את שרייבר בתיק האחר ועל כך שמדובר בתיק שמהותו זהה לתיק מושא ענייננו. המערערים מציינים כי השופטת לא יידעה את הצדדים על אודות הייצוג של שרייבר, וטוענים כי בנסיבות העניין היה על השופטת לפסול עצמה עקב קיומו של חשש ממשי לעניין אישי שלה בהליך ובתוצאותיו, וזאת בהתאם להוראת סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).

5. המשיבה מצידה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט, ומדגישה כי החליטה לוותר על עדותו של שרייבר על מנת להסיר חשש כלשהו לפגיעה במראית פני הצדק.

6. נוכח הודעת המשיבה התבקשו המערערים להודיע האם הם עומדים על הערעור. ביום 27.10.2017 הודיעו המערערים כי הם עומדים על הכרעה בערעור שכן אם שרייבר לא יעיד כעד תביעה הוא יעיד כעד הגנה ובכל מקרה יידרש בית המשפט לקבוע לגביו קביעות מהימנות. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 24.10.2017 ביקשו נאשמים נוספים להצטרף לערעור ולנימוקי המערערים.