רונן נ' שחר ואח'

פסק דין

1. התובע יליד 21.1.32 נפגע בתאונת דרכים ביום 24.12.09, כהולך רגל. האורתופד ד"ר מזור שמונה כמומחה מטעם בית-המשפט בירר את מצבו אך מצא שלא נותרה לו נכות כלשהי. עם זאת, כפי שהתברר במהלך חקירתו, אכן חלה הרעה כלשהי בתפקודו של התובע שאחרי התאונה החל להזקק דרך קבע למקל הליכה. בעקבות את מונה מומחה נוסף מטעם סבית-המשפט, בתחום הגריאטריה, ד"ר זוננבליק והוא העריך את נכותו של התובע ב – 5%.

אכן נראה שבעקבות התאונה הוגבל כושר התנועה של התובע והוא מתקשה גם במידה מסויימת בפעילויות יומיומיות שונות. הצדדים סיכמו טענותיהם בלי לחקור את התובע. אין חולק שהנתבעות נושאות בחבות לפצות את התובע בגין נזקיו.

2. לפי כללי החישוב הנוהגים בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (בשים לב לאחוזי הנכות, למועד התאונה, לגילו של התובע ולשני ימי אשפוז), נקבע לתובע פיצוי בסך 9,500₪ בגין הנזק הלא ממוני.

3. התובע נזקק לעזרה במשק הבית עוד לפני התאונה ובלי קשר לתוצאותיה. הדבר נובע מבעיות רפואיות שונות (ובהתאמה לצפוי בגילו). עם זאת, הירידה בתפקודיו בעקבות התאונה, הגדילה את הצורך שלו בעזרת הזולת. בהתחשב בכך שהתובע נוטל עזרה זו בפועל ומשלם עבורה, נפסק לו בגין עזרת הזולת פיצוי בסך 15,000₪.

4. התובע צירף קבלות על נסיעה במוניות בסך כ – 9,000 ₪. הוא הסביר בתצהירו את הצורך בנסיעה במוניות דווקא בשל הקושי שתיאר לעלות ולרדת מאוטובוס ובמצב של חוסר יציבות יחסי. אף שהמומחה לא סבר שאינו מסוגל לנסוע באוטובוס, נראה סביר שהתובע נזקק למוניות במידה מוגברת בשל השפעת פציעתו על מצבו. בגין זאת נפסק לו פיצוי בסך 12,000₪.

5. סביר שבעקבות הפציעה נגרמו לתובע הוצאות קטנות שונות, בגין השתתפות עצמית בעלויות רפואיות מוגברות שצרך ועזרים שונים ובגינן נפסק לו פיצוי בסך 3,000 ₪.

התביעה מתקבלת הנתבעת תשלם לתובע 39,500 ₪ בתוספת שכ"ט בסך 6060 ₪, האגרה ושכר המומחים, ככל שנשא בהם התובע.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: