רונן נ' עיריית חיפה ואח'

פסק דין

1.תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיה מבוקש להצהיר כי הנתבעת אינה זכאית לדרוש מהתובע חוב ארנונה שכן הוא זכאי להנחה מארנונה כללית ע"פ הקריטריונים שנקבעו בתקנות ההסדרים במשק המדינה משנת 2003 ועד שנת 2013.

2.הנתבעת טוענת כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה שכן מדובר בתקיפת החלטה של רשות הנתונה לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים כאמור בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים תש"ס 2000.

3.התובע טוען, מנגד, כי מבחן הסעד הוא הקובע ומכיוון שנתבע סעד הצהרתי לפיו זכאי התובע להנחה בארנונה (נוכח עמידתו בקריטריונים הקבועים בחוק), אזי, הסמכות נתונה לבית משפט זה.

4.הכרעה:

המבחן לקביעת הסמכות העניינית הוא אכן מבחן הסעד.

בהתחשב במבחן זה, הסמכות לדון בתיק נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבית משפט זה:

"כאשר אדם מעוניין בביטולה או בשינויה של החלטה שנתקבלה על ידי רשות מקומית, ובהעדר הסדר מיוחד, עליו לפנות לבית המשפט לענינים מנהליים. שונים הם פני הדברים כאשר הסעד המבוקש הוא סעד כספי.."

רע"א 6590/05 עירית אשדוד נ' צרפתי ניתן ביום 19/9/05. כן ראה האמור ברע"א 3879/05 עירית חדרה נ' חג'ג' ניתן ביום 12/7/05, רע"א 11224/04 מועצה מקומית פרדסיה נ' בלונדר פ"ד נט(5) 473.

5.דרישת התובע לקבל סעד הצהרתי כפי שנוסח בכתב התביעה משמעה תקיפת דרישת תשלום של הרשות המנהלית המהווה החלטה של רשות מקומית.

הסמכות לדון בתקיפה ישירה של הליך מנהלי של גביית ארנונה בטענה כי נעשה בניגוד לדין נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים (בכפוף לשאלת מיצוי ההליכים: פניה למנהל הארנונה, וערר לוועדת ערר), זאת בניגוד למצב בו היה נתבע, למשל, סעד כספי (לדוגמא: תביעה כספית להשבת סכומים ששולמו ביתר או בניגוד לדין בגין חיובי ארנונה - אז הייתה נתונה הסמכות לבית משפט זה).

6.מאחר שהתובענה לא הוגשה במתכונת של עתירה מנהלית אין מקום להעבירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ומכאן שאני מורה על מחיקתה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ד, 29 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: