רונן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 8.2.14, ניתן כנגד המבקשת צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדו"ח הזמנה לדין מספר 21200755946, שעניינו, עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שבבדיקה במכשיר "ינשוף"נתגלו בגופה של המבקשת, שנעצרה ברכבה לבדיקה שגרתית, 335 מיקרוגרם אלכוהול, לליטר אוויר נשוף, לכאורה.

ב"כ המבקשת ביקש כי בית המשפט יורה על החזרת רישיונה מהטעמים הבאים:

1. אי קיום זכות ההיוועצות טרם השימוע.

2. העדר נימוק מספק בטופס השימוע בנוגע להחלטה על הפסילה.

3. נסיבותיה האישיות של המבקשת – היותה רופאה, אם חד הורית ל-2 ילדים, המטופלת באם נכה.

4. עברה התעבורתי התקין של המבקשת.

5. כמות האלכוהול הנמוכה, יחסית.

6. כשלים ראייתיים בנוגע לציר הזמנים.

ב"כ המשיבה ביקש כי בית המשפט ידחה את הבקשה, תוך שהוא מפנה לחומר הראיות שבתיק, לכך שהמבקשת כשלה במבחני ביצוע שנערכו לה ולעברה התעבורתי כולל 22 הרשעות קודמות משנת 1982.

בנוגע לטענה כי לא נשמרה זכותה של המבקשת להיוועץ בעורך דין טרם השימוע, הפנה ב"כ המשיבה לרע"פ 8860/12, קוטלאייר נגד מדינת ישראל, שם קבע בית המשפט העליון כי אין חובה להודיע לחשוד כי יש באפשרותו להיוועץ בעורך דין, טרם עריכת שימוע לעניין פסילת רישיון נהיגה.

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 8.2.14, בשעה 04:15, בתל אביב, ברחוב גבעת התחמושת, בסמוך לבית מספר 12, נהגה המבקשת ברכב ונעצרה לבדיקה שגרתית לאיתור נהגים שיכורים.

המבקשת נבדקה ב"נשיפון" ולאחר שניתנה אינדקציה לאלכוהול, עוכבה לבדיקה במכשיר "ינשוף".

למבקשת נערכו מבחני ביצוע, בהם נמצאו הממצאים הבאים: המבקשת התנדנדה בעמידה, התנדנדה במבחן הליכה על הקו, חרגה מהקו ולא הצמידה עקב לאגודל (בוהן) וצלחה מבחן הבאת אצבע לאף.