רונן נ' מגדל מקפת קרנות פנסיה

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקש התובע, כי הנתבעת תפצה אותו לאחר שהודיעה לו כי קיים עיקול על קרן הפנסיה שלו, אף שלא היה עיקול כזה.

לדבריו, במרץ 2009 הוא קיבל דו"ח שנתי שממנו הוא למד, כי הוטל עיקול של צד ג' על חשבונו בקרן הפנסיה. התובע פנה במכתב ביום 10/05/09 בבקשה לברר עניין זה ונענה, כי לא קיים עיקול. למכתב התשובה מאת ב"כ הנתבעת צורפה הודעה למחזיק על הטלת עיקול מיום 19/02/1991, שממנה נלמד, כי הוטלו עיקולים על פוליסות אחרות של התובע שנפדו זה מכבר. התובע פנה במכתב אל ב"כ הנתבעת בבקשה לברר את סיבת הטלת העיקול על קרן הפנסיה המסוימת, אף על פי שהיא לא נכללה בהודעה למחזיק. הוא לא קיבל מענה מהנתבעת, ולכן – פנה במכתב למפקח על הביטוח. רק לאחר פנייתו הוא קיבל מכתב מהנתבעת מיום 23/07/09 , שבו נכתב, כי "למבוטחים בעלי כמה סוגי מוצרים נרשמת הערה אחת ברמת תעודת זהות".

התובע טוען, כי בעקבות ההודעה האמורה, הוא נאלץ לטרוח על מנת לערוך בירורים שונים עם סוכן הביטוח, להתייעץ עם עורך דין ונגרמו לו טרדה ועגמת נפש. התובע מבקש, כי הנתבעת תפצה אותו בגין נזקיו שאותם הוא מעריך ב-5,000 ₪.

הנתבעת טוענת, כי אין מקום לתביעה. לדבריה, מכתבו הראשון של התובע הגיע אליה ביום 14/05/09, והיא השיבה לו ביום 25/05/09. בתשובתה, הבהירה הנתבעת לתובע, כי לא קיים כל עיקול על קרן הפנסיה של התובע. עוד טענה הנתבעת, כי הובהר לתובע בשיחה טלפונית שרישום העיקול מבוצע על פי תעודת זהות ולא על פי מספר התוכנית, וכי הערת העיקול בתוכנית הפנסיה הינה כללית. לאחר שהתובע פנה במכתבים נוספים היא פנתה אליו במכתב הבהרה נוסף מיום 23/07/09.

לסיכום, הנתבעת הסבירה, כי מדובר בהערת עיקול שהינה רישום טכני בלבד, וכי לא הוטלו בגינה כל מגבלות שהן על זכויותיו של התובע בקרן הפנסיה. לאור המענה המיידי, לא ברור מדוע התובע נאלץ להתייעץ עם עורכי דין ולשאת בהפסדים שלהם הוא טוען. לאור כל זאת, טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות.

בדיון שהתקיים לפניי פירט התובע את הטרדה שנגרמה לו בקשר עם תהליך הבירור שערך, לרבות פניות לסוכן הביטוח וללשכת ההוצל"פ. לאחר שלא קיבל מענה מסוכן הביטוח, הוא פנה במכתב אל הנתבעת. התובע הסביר, כי בעקבות הודעת הנתבעת, הוא נכנס למצב של אי שקט וחוסר ודאות, ונפגעה צנעת הפרט שלו.

התובע גם הסביר, כי מספר ימים לפני הדיון הוא קיבל דו"ח נוסף מאת הנתבעת, בו מופיעה עדיין הערה, כי קיים עיקול צד ג' על קרן הפנסיה .

נציגת הנתבעת הסבירה, כי מאחר שלתובע יש מספר תוכניות, הן לא ניתנות להפרדה מבחינת רישום העיקול במערכת המחשב של הנתבעת. העיקול נרשם על פי מספר תעודת הזהות ולא על פי מספר התוכנית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.

אינני מקבל את טענת הנתבעת, בדבר מגבלותיה של מערכת המחשב בה היא משתמשת. יש להניח כי עניין זה ניתן לפתרון על ידי ביצוע התאמות ושנויים נדרשים על ידי אנשי מקצוע מתאימים. אין גם כל מניעה כי תוסף הבהרה בדוחות שנשלחים ללקוחות הנתבעת בדבר משמעות הרישום. יתירה מכך, מדובר בעיקול משנת 1991 שהוטל על פוליסות שנפדו זה מכבר ולכן במועד משלוח ההודעה לתובע לא היה כל צו עיקול בר תוקף. סביר בעיניי, כי התובע, שקיבל לפתע הודעה לביתו ובה מצוין, כי הוטל עיקול על כספיו בקרן הפנסיה, ייכנס בגינה לאי-שקט נפשי ויפעל על מנת לברר עניין זה.

יש לציין כי על אף תלונותיו של התובע, חזרה הנתבעת ושלחה לו שנה לאחר מכן דו"ח נוסף בו מופיעה אותה ההערה על פיה קיים עיקול על קרן הפנסיה.

אינני רואה לנכון לפסוק לתובע פיצויים בגובה הנתבע על ידו. שוכנעתי, כי לאחר שהנתבעת קיבלה את מכתבו של התובע, היא הודיעה לו שאין עיקול על כספי קרן הפנסיה. לאור זאת, אני סבור, כי משקיבל התובע הודעה כאמור, לא היה כל צורך בכל הפעולות המרובות שביצע לאחר מכן. עם זאת, התובע זכאי לקבל פיצוי בגין הטרדה שנגרמה לו עד לאותו שלב.

לאחר ששקלתי את מכלול הדברים, אני פוסק, כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 750 ₪. הסכום כולל בתוכו את הוצאות המשפט, ועל הנתבעת לשלמו לתובע בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ' סיון תש"ע, 02 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: