רונן ואח' נ' אריה ואח'

פסק דין

תביעות הדדיות לשיפוי הצדדים בגין נזקים אשר אירעו לרכביהם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 15/11/09.

לשם הנוחיות יכונה התובע – הוא גם הנתבע שכנגד- :"התובע" ואילו הנתבע 1 – הוא גם התובע שכנגד - :"הנתבע".

1. לטענת התובע, ביום 15/11/09 נסע ברחוב לה גרדיה בתל אביב , הגיע להצטלבות הדרכים עם רחוב הרכבת והחל בפניה ימינה , לפתע , הנתבע אשר נסע בנתיב משמאל והמיועד לנסיעה ישר בלבד ולא ימינה, סטה לכיוון נתיב נסיעתו ופגע עם צידו הימני בצד השמאלי של רכב התובע. לטענת התובע, בנסיבות האמורות והואיל והנתבע סטה אל נתיב הנסיעה שלו ופגע בו, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע ומשכך, עליו לשפותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו.

2. לטענת הנתבעים, הנתיב בו נסע הנתבע מיועד אף הוא לפניה לימין ועת פנה הנתבע ימינה סטה לפתע רכב התובע ופגע ברכבו. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעים האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו ולחייבו לשפות את הנתבע בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, העידה בפני עדה מטעמו של התובע הגבק אסתר פרטיק.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני . כמו כן וכמפורט להלן, ביום 5/1/11 ביקרתי במקום התאונה .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד ולהלן יפורטו טעמי.

5.בתיק זה , הואיל ומדובר בתביעות הדדיות ובגירסאות סותרות, הרי שעל כל אחד מן הצדדים מוטלת החובה להוכיח את תביעתו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" . נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", אשר בהקשר אליו נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

אשר על כן והואיל ועסיקנן בתביעות הדדיות הרי שדין התביעה אליה יטה מאזן ההסתברויות להתקבל ואילו דין התביעה הנגדית לה – להדחות.

6.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני, נודעה חשיבות מכרעת , לענין קביעת אמיתות גירסתם של הצדדים ונטיית מאזן ההסתברויות, למצב השטח- ולשאלה – האם אמנם כטענת התובע - במקום הנדון יועד נתיב נסיעה אחד לפניה ימינה ואילו נתיב שני – בו נסע הנתבע- יועד לנסיעה ישר. או שמא- כטענת הנתבע- שני הנתיבים יועדו לפניה ימינה.

בידי הצדדים לא היו צילומי מקום התאונה ומשכך, הסכימו הצדדים, להסמיך את בית המשפט להגיע למקום האירוע ולבחון איזה משתי הטענות הינה נכונה. עוד הוסכם בין הצדדים כי בהתבסס על בדיקה כזו ינתן פסק דין בתובענות.

בהתאם להסמכת הצדדים , בדקתי את מקום התאונה ביום 5/1/11 ומצאתי כי – כטענת התובע – במקום נתיב נסיעה אחד המיועד לפניה ימינה והנתיב הנוסף, בו נסע הנתבע – מיועד אך ורק לנסיעה ישר.

לאור ממצאי הבדיקה – הנני קובעת כי גרסתו של התובע עדיפה ואליה נוטה מאזן ההסתברויות ומשכך, דין תביעתו להתקבל ודין התביעה שכנגד להדחות.

7. לאור קביעתי לעיל, הנני נדרשת לשאלת הפיצוי לו זכאי התובע. לענין זה, תמך התובע את תביעתו בחוות דעת שמאי הנוגעת לנזק הניתן לתיקון בסך 3,845 ₪ וכן, לירידת ערך בסך 525 ₪ - הנני קובעת כי התובע הוכיח נזקיו אלו. כן ,טען התובע לנזק בסך 550 ₪ בגין שכר טירחת שמאי – גם נזק זה נתמך על ידי התובע בקבלה ומשכך, הוכח. התובע טען להוצאות ועוגמת נפש בסך 500 ₪ - סכום זה יובא בחשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט בסיפא .

8.סוף דבר – התביעה מתקבלת והתביעה שכנגד נדחית – הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 4,920 ₪ . כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות משפט בסך של 750 ₪ . התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

9.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין .

10.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.