רונאל פישר נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

השופט י' אלרון:

1. עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותר ליתן צו על תנאי המורה למשיבים 3-1 –  היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והמחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש) – לנמק מדוע אינם מעמידים לדין פלילי את המשיבים 6-5, שוטרים במח"ש; מדוע אינם מורים על פתיחת חקירה פלילית נגד המשיב 4, סגן ראש מח"ש; ומדוע אינם פועלים להעמיד את המשיבים 6-4 לדין משמעתי ולחלופין להשעותם לאלתר מתפקידם.

2. לשיטת העותר, סעדים אלו מתבקשים נוכח החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן) בת"פ 4135-01-15 מדינת ישראל נ' סבג ואח' (להלן: פרשת סבג), בגדרה זוכו ארבעה שוטרים מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום – עבירות של התעללות בחסר ישע; חבלה בכוונה מחמירה; לחץ של עובד ציבור; תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות והפרת אמונים – אשר בוצעו, על פי הנטען בכתב האישום, במהלך חקירתו של אדם שנחשד בעבירות של החזקת רכוש החשוד כגנוב והפרת הוראה חוקית. בפסק הדין נקבע כי המסקנה המסתברת מהראיות שהונחו בפני בית המשפט הינה שהאירועים הנטענים בכתב האישום לא התרחשו, וכי "קיימת בעייתיות בהתנהלות היחידה החוקרת במח"ש בתיק זה".

3. על פי הנטען בעתירה, המשיב 5 היה ראש צוות החקירה בפרשת סבג, והמשיב 6 פעל תחת פיקודו. כן נטען כי המשיב 4 היה מופקד "הן בפועל והן מיניסטריאלית על עבודתם של החוקרים" ואף "נשא באחריות להגשת כתב האישום בפרשה" (סעיף 7 לעתירה). לשיטת העותר, העובדה שבית המשפט המחוזי בבאר שבע ראה לנכון להורות על המצאת עותק מפסק דינו למשיב 1, מחזקת את מסקנתו לפיה היה על המשיבים 3-1 להורות על העמדתם של המשיבים 6-4 לדין פלילי ולדין משמעתי כמפורט לעיל.

4. כפי שהעותר מעיד על עצמו, הוא "אינו חף מענין אישי בתוצאות העתירה", שכן הוא עצמו נאשם בת"פ 28759-05-15, המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. המשיב 7 גם הוא נאשם במסגרת אותו הליך. כנטען על ידי העותר, המשיבים 6-4 היו מעורבים בניהולה של החקירה בעניינו, ובכוונתו לדרוש בעתיד ניהול חקירה פלילית ומשמעתית נגדם גם בגין אופן ניהול החקירה בעניינו. העותר מדגיש כי לתוצאות עתירה זו השלכה ישירה על ההליך הפלילי בעניינו, שכן, כמבואר ב"בקשה לקיום דיון קרוב בעתירה" שהגיש בד בבד עם העתירה עצמה, בכוונתו להגיש בקשה להגנה מן הצדק ואכיפה בררנית במסגרת ההליך הפלילי המתנהל בעניינו.

5. לעתירה צורפו פרוטוקול הדיון בת"פ 28759-05-15, מיום 24.7.2017, בו הורה בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' סובל) לבא כוח המאשימה, עו"ד רונן יצחק, להגיש לבית המשפט "מסמך שבו יש פירוט של כל סוג הפעולות שבוצעו במסגרת הליך הבדיקה" בעקבות פרשת סבג (עמ' 1854 לפרוטוקול הדיון, אשר צורף כנספח 3 לעתירה). מסמך כאמור, הנושא את הכותרת "תגובה מטעם המאשימה", הוגש ביום 20.8.2017, ובו נכתב, בין היתר, כך:

"במסגרת בדיקת הנושא, החליט פרקליט המדינה כי הערות בית המשפט בתיק אורן סבג אינן מצדיקות פתיחת הליך פלילי. בהקשר זה יוער כי טרם הושלמה הבדיקה הפנימית בתיק סבג. יצוין כי, אין זה הליך משמעתי אלא בדיקה הנערכת בפרקליטות. כמובן, שמסקנות הבדיקה יובאו בפני פרקליט המדינה והוא ישקול האם יש מקום לנקוט בצעדים".

6. בתגובה מיום 18.1.2018 טען בא כוח המשיבים 1-3, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, שכן העותר לא הקדים לעתירתו פניה בכתב למשיבים, וכן מחמת ניסוחה של העתירה "בלשון משתלחת, ללא ביסוס עובדתי". בבחינת למעלה מן הצורך הוסיף בא כוח המשיבים, כי:

"פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין סבג, וההערות שנכללו בו ביחס להתנהלות היחידה החוקרת במח"ש נבחנו על ידי מנהל מח"ש, ובהמשך על ידי פרקליט המדינה, והליך הפקת הלקחים מצוי בישורת האחרונה".