רון נ' רוזנבלט

פסק דין

1.לאחר שהמבקשת מצאה כלא רלוונטיות עוד את בקשת רשות הערעור על החלטה מיום 06.12.12, נותרה בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא מיום 01.01.12 (כב' השופט ד. חסדאי), הקובעת כי לנוכח התעלמות המבקשת (הנתבעת) מהחלטות בית משפט אשר הורו לה להגיש תצהיר עדות ראשית והיא עושה מהן פלסתר, ועל פי תקנה 168(ב) לתקסד"א, היא לא תורשה להביא עדים להוכחת עובדות התומכות בגירסתה. בכך נדחתה בקשת המבקשת מיום 25.12.11, להאריך לה את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית עד לאחר מועד הדיון שהיה קבוע ליום 16.02.12, או עד לאחר שמיעת הבר"ע שהמועד האחרון להגשתה היה ביום 05.01.12.

2.לטענת המבקשת, החלטת בית משפט קמא הינה "מרחיקת לכת ואינה מאפשרת למבקשת לקבל את יומה בפני בית המשפט הנכבד ובמיוחד כי טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים והבאת גרסת המבקשת בשלב זה ללא קבלת מלוא הראיות תפגע במבקשת והיא לא תזכה ביומה בפני בית המשפט". המבקשת מוסיפה וטוענת כי נכון לנקודת הזמן בה היה עליה להגיש תצהירי עדות ראשית טרם הסתיימה חקירת המשטרה הרלוונטית, ועל כן במועד זה לא היו עדיין בידיה ראיות שהן הכרחיות לגיבוש טענותיה בתצהירים. לטענת המבקשת, לא היה בהארכת המועד כדי לפגוע בזכויות המשיבה שכן, ממילא, ישיבת ההוכחות אמורה להתקיים רק בעוד כשנה, ביום 10.06.13.

3.לטענת המשיבה, אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא, שהיא החלטה צודקת בנסיבות העניין בהן המבקשת אינה ממלאת אחר החלטות הערכאה הדיונית, גם כאשר ניתנו לה מספר ארכות להגשת התצהירים. רק חסד עשה עמה בימ"ש כאשר לא נתן כנגדה פסק דין. ומכל מקום, מפנה ב"כ המשיבה להלכות בעניין אי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות שעניינן סדרי דין.

4.הוחלט ליתן רשות ערעור והבקשה תידון כבערעור.

דין הערעור להתקבל, ולו בשל מועד ההוכחות שנקבע לעוד כשנה, לחודש יוני 2013.

אכן, צודק ב"כ המשיבה בטענתו לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שעניינן סדרי דין, ואולם, ערכאת הערעור תתערב בהחלטות שתוצאתן עיוות דין (רע"א 4414/08 Michael Wilson Partners נ' סינרג'י כבלים בע"מ (מיום 10.03.09). בעניינינו, מדובר בהחלטה שתוצאותיה קשות, והיא מונעת למעשה מהמבקשת להביא עדיה וראיותיה להוכחת הגנתה, ובכך נוצר פער ראייתי בלתי הוגן ביחס שבינה לבין המשיבה, ונפגעת באופן קשה, אם לא בלתי הפיך, זכותה להתגונן בפני התביעה שהוגשה כנגדה.

כמובן שאין בכך כדי להצדיק את התנהגותה של המבקשת, אשר לא קיימה את החלטות בית המשפט, וכאשר יכולה היתה להביא את הראיות שבידיה (באמצעות תצהירי עדות ראשית) במועד בו הצטוותה לעשות כן, ובשלב מאוחר יותר לבקש להשלימן.

5.מילים אחרות, באיזון שבין זכויות הצדדים, אין ספק כי יש בדחיית הבקשה להארכת מועד להגשת התצהירים שהגישה המבקשת כדי לפגוע בה באופן חמור הרבה יותר מהפגיעה במשיבה כתוצאה מהארכת המועד והתמשכות ההליך, כאשר ממילא מועד הדיון רחוק.

על כן, האיזון הנכון בין מחדליה של המבקשת מחד, וזכותה כי יהיה לה יומה בבית משפט, מאידך, וכאשר מועד הדיון נקבע לתאריך רחוק, הינו לחייבה בהוצאות המשיבה, וכך היה לטעמי על בית משפט קמא לנהוג. לפיכך, מצאתי כי יש ממש בבקשה שבפני.

6.אשר על כן אני קובעת כדלקמן:

א.אני מורה על ביטול סעיף 10 להחלטת בית משפט קמא מיום 01.01.12, בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בגין אי הגשת התצהירים במועד, בסך 7,500 ₪. הסך הנ"ל ישולם מתוך כספי העירבון שהופקדו בבימ"ש זה.

ב.תצהירי עדות רשאית מטעם המבקשת יוגשו (בתיק המתנהל בבימ"ש קמא) עד ליום 02.09.12.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: