רום תמר נ' מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל

פסק דין

התובעת, חברה העוסקת בבנייה ובשיפוץ מבנים, התבקשה לבצע עבודות שיפוץ בבית ספר בקריית מלאכי (להלן – בית הספר) השייך לנתבעת, שהיא עמותה חינוכית המפעילה בתי ספר ברחבי הארץ. במהלך העבודה עלה צורך בעבודות נוספות מעבר לאלו שהוזמנו מלכתחילה, אשר עבורן הייתה התובעת אמורה לקבל סך של 171,060 ₪ (לא כולל מע"מ). התובעת השלימה את העבודות בהתאם למוסכם.

מתוקף הסדר שנערך בין הנתבעת ובין המדינה, פועלת הנתבעת כיחידת סמך ממשלתית מבחינה תקציבית. הנתבעת הוכפפה לנהלי החשב הכללי במשרד האוצר והחשב שלה הוא עובד משרד האוצר.

חשב הנתבעת סירב לאשר את התשלום עבור עבודות השיפוץ, בנימוק שההתקשרות עם התובעת וההתחייבות כלפיה היו חסרות תוקף משום שנעשו ללא אישורו.

בסופו של דבר אישר החשב לשלם לתובעת עבור הזמנת העבודה הראשונית, אך סירב לאשר תשלום עבור העבודות הנוספות.

לטענת התובעת, באי תשלום המגיע לה עבור העבודות הנוספות הפרה הנתבעת את ההסכם ביניהן.

התובעת הגישה חוות דעת שנערכה לבקשת חשב הנתבעת על ידי המהנדס אולג ליטנשטיין (נספח ב' לתצהיר אולג ליטנשטיין), המעריכה את שווי העבודות הנוספות בסך של 244,140 ₪. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעת לשלם לה סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום ביצוע העבודות, ולחילופין יש לחייבה בתשלום בהתאם להסכם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.10.06, המועד האחרון לתשלום לפי ההסכם.

מטעם התובעת העיד מנהל התובעת שי רון. כן העידו מטעם התובעת מנכ"ל הנתבעת יואב בן צור, מנהל בית הספר הרב מאיר דדון, אריה ארמון, שבתקופה הרלבנטית היה מנהל הרכש אצל הנתבעת, והמהנדס אולג ליכטנשטיין.

מטעם הנתבעת העידו חשב הנתבעת דאז רונן לוי ומנהלת מחלקת תשלומים בנתבעת שוש טופר.

ההתקשרות בין הצדדים

לפי תצהירו של שי רון, בסביבות תחילת חודש יוני 2006 פנה אליו הרב מאיר דדון וביקש ממנו הצעת מחיר לביצוע עבודות שיפוצים לבית הספר, הנדרשות באופן מיידי כדי להכשיר את המקום כבית ספר עד לפתיחת שנת הלימודים (שי רון, סעיף 3 לתצהיר). כעבור מספר ימים הודיע הרב דדון לרון כי הצעת המחיר של התובעת התקבלה, וביקש כי העבודות יושלמו עד ליום 14.8.06, שכן ברצונם לערוך פתיחה חגיגית לבית הספר. סוכם כי 50% ממחיר העבודות ישולמו בתוך שבועיים מתחילת העבודות והיתרה תשולם בסוף העבודות (שי רון, סעיפים 7-8 לתצהיר). בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב.

הרב מאיר דדון העיד כי:

"אנחנו קיבלנו מבנה מהעירייה בקרית מלאכי שאמור לשמש אותנו כבית ספר חדש בקרית מלאכי, ואנו קיבלנו את המבנה משהו כמו חודש לפני תחילת שנת הלימודים, היינו אמורים לשפץ את המבנה ולהפוך אותו, להכשיר אותו למבנה של בית ספר, הבאנו מהנדס שעשה, איך זה נקרא? תוכנית עבודה, כתב כמויות, עשה כתב כמויות, הגשנו את זה לשלושה קבלנים, שהקבלן שהיה הכי זול זה היה שי, באנו אליו, אמרנו לו, אני כפוף למנכ"ל של רשת מעיין החינוך התורני. באתי אליו, ואמרתי לו שמצאנו קבלן.

ש. אל מי באת?

ת. התקשרתי למנכ"ל, יואב בן צור, מנכ"ל רשת מעיין החינוך, שמצאנו קבלן שהוא זול, וצריכים לצאת לעבודה מכיון שאין לנו הרבה זמן לפתיחת שנת הלימודים. אז יצאנו לעבודה.

ש. הוא אישר?

ת. הוא אמר לי צא לדרך אין זמן, הוא אישר" (עמוד 6 לפרוטוקול).

עוד העיד הרב דדון כי לאחר שהתברר שיש צורך בעבודות נוספות:

"התקשרתי אני לרב בן צור, אמרתי לו שיש דברים שלא רשומים במפרט וצריך לעשות אותם, כדי להמשיך, הוא אמר לי תיסע, תמשיך עם זה, ותעשו מה שצריך לעשות, חייבים לפתוח את שנת הלימודים. זהו, באתי לשם, אמרתי לו שקיבלתי את האישור מהרב בן צור, אתה יכול לעשות את כל התוספות הללו, שהיינו אמורים לעשות אותם" (עמודים 6-7 לפרוטוקול).

שי רון הצהיר כי בן צור אישר את ביצוע העבודות, לרבות העלויות, וציין כי על התובעת לפעול בהתאם להנחיות הרב דדון אשר ילווה את ביצוע העבודות מטעם הרשת (שי רון, סעיף 9 לתצהיר).