רוכמן ואח' נ' בן חיים

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 30.12.09 (להלן: "פסק הדין"), ולעיכוב הליכי ההוצל"פ על פיו בתיק 02-26022-10-05 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). מדובר בפסק דין בתביעה לפינוי מושכר לפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א").

הבקשה הוגשה ביום 15.5.11.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה מצאתי, כי דין הבקשה להידחות, שכן לא הוגשה במועד הקבוע בתקנות סד"א.

בהתאם לתקנה 201 לתקנות סד"א המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין הינו תוך שלושים יום מיום שהומצא פסק הדין למבקש.

המבקש טוען כי נודע לו לראשונה על פסק הדין "לפני כשלושה ימים עת הגיע אלי בדואר רגיל לכתובת של אמי החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל לעניין פינוי הנכס" (סעיף 26 לתצהירו מיום 4.5.11, וסעיף 28 לבקשתו).

ואולם מן החומר שבפניי עולה, כי פסק הדין נמסר למבקש כדין זמן רב קודם לכן.

מזכירות בית המשפט שלחה עותק מפסק הדין למבקש בדואר רשום עם אישור מסירה ביום 21.1.10, לכתובת: "צה"ל 73 חיפה", היא כתובתו של המבקש בהתאם לחוזה השכירות נשוא התביעה. על פי אישור המסירה שבתיק בית המשפט דבר הדואר "לא נדרש", וביום 5.2.10 "הודבק על הדלת". בהתאם לתקנות 475 ו-495 לתקנות סד"א מדובר בהמצאה כדין.

בנוסף, מתדפיס ההליכים בתיק ההוצל"פ (נספח מב/3 לתגובת המשיבות) עולה, כי המבקש הגיש בקשות בתיק ההוצל"פ בתאריכים 30.12.10, 3.1.11 ו-10.1.11.

בתשובתו לתגובת המשיבות טוען המבקש, כי לא ידע אודות פסק הדין, והבקשה שהגיש בהוצל"פ הינה בקשה לאיחוד תיקים, מבלי שידע איזה תיקים תלויים ועומדים נגדו (עמ' 2 לתצהירו מיום 29.5.11). הוא מוסיף שסבר כי תיק ההוצל"פ שפתחו נגדו המשיבות נפתח בגין המחאה שמשך לזכותן (עמ' 1 סעיף 3 לתצהירו מיום 29.5.11). ואולם אף אם אקבל את הטענה, כי אחת מהבקשות הינה בקשה לאיחוד תיקים, למרות שהמבקש לא הביא כל ראיה בעניין (אף שיכול היה לצרף עותק מן הבקשה לתשובתו), הרי שכאמור לעיל הגיש המבקש שלוש בקשות בתיק ההוצל"פ, עובדה אשר אינה מוסברת בבקשתו ובתשובתו. מכאן מסקנתי, כי המבקש ידע על קיומו של פסק הדין לכל המאוחר בחודש ינואר 2010.

לפיכך הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין באיחור של חודשים רבים, ועל כן מן הדין לדחותה. כפועל יוצא מכך אין גם מקום להורות על עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ.

נוכח מסקנתי זו איני נדרשת לבקשה לגופה. אציין רק זאת: המבקש עצמו מודה כי היה לו חוב למשיבות בגין דמי שכירות, וטוען כי נעשו מצידו פניות למשיבות על מנת להגיע להסדר תשלומו, אפילו מבלי שידע על קיומו של פסק הדין (סעיף 16 לתשובת המבקש). בהתאם להסכם השכירות בין הצדדים, אי תשלום שכר דירה במועד מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המקנה למשיבות זכות לבטלו.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי הותרת פסק הדין על כנו אינה חוסמת בפני המבקש אפשרות להעמיד טענותיו נגד המשיבות לבחינתה של ערכאה שיפוטית, שכן בהתאם לתקנה 215ז לתקנות סד"א תביעה לפינוי מושכר המוגשת לפי פרק ט"ז4 לתקנות מוגבלת רק לסעד של פינוי, ולכן רשאי כל אחד מן הצדדים לתבוע סעדים אחרים בתביעה נפרדת.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה. המבקש ישלם למשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בבקשה זו בסכום כולל של 1,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"א, 29 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: