רויטמן נ' מדינת ישראל

החלטה

העורר עורר על החלטת בית המשפט לתעבורה בתל-אביב (כב' השופטת ורד), מיום 17.7.11 שהורתה על שחרורו בתנאי מעצר בית מלא תחת פיקוח.

לטענת ב"כ העורר, שגה בית משפט בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה כנגדו וכן טען כי אין הצדקה במקרה זה להורות על תנאי מעצר בית.

החלטת בית משפט קמא מפורטת ומנומקת והיא סוקרת אחת לאחת את הראיות כנגד העורר לגבי כל אחד משני האישומים המיוחסים לו.

עיינתי בתיק החקירה ונחה דעתי כי קביעותיו של בית משפט קמא מעוגנות כהלכה בחומר הראיות.

ככל שהדבר מתייחס לטענת ב"כ העורר, לפיה אין די לצורך הוכחת הטענה כי החזיק ברשיון נהיגה מזויף, בהבאת הצהרה ממשרד הרישוי: שעה שהעורר איננו טוען כי הוא רשאי היה להחזיק רשיון נהיגה כדין, וכאשר מנגד קיימת הודעה מטעם משרד הרישוי לפיה לא הונפק לעורר רשיון נהיגה לתקופה הרלוונטית, הרי שהדבר מהווה ראיה לכאורה לכך שרשיון הנהיגה שהחזיק ברשותו, הוא רשיון מזוייף. די בכך לצורך שלב זה של ראיות לכאורה.

גם בהתייחס לאישום השני, לא שוכנעתי כי נפלה שגגה בהחלטתו של בית משפט קמא אשר קבע, כי די בדוח הפעולה של השוטר בשלב זה כדי לבסס כנגד העורר ראיות לכאורה. טענת ב"כ העורר כי השוטר לא זיהה כדין את העורר, היא שאלה של מהימנות שתיבחן במהלך התיק העיקרי.

לא מצאתי גם כי נפלה שגגה מטעמו של בית המשפט בהתייחס למסוכנתו של העורר העולה מעצם העבירות המיוחסות לו, קרי, נהיגה בזמן פסילה ובשכרות ולא שוכנעתי כי תנאי השחרור בערובה שהושתו על העורר – מופרזים בנסיבות המקרה.

בית משפט קמא איזן כראוי בין השיקולים השונים, לא הורה על מעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח למרות עתירת המשיבה וקבע כי בנסיבות אלה, יהא בחלופת מעצר, בתנאי מעצר בית מלא, להפיג את המסוכנות. לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטה זו.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום י' אב תשע"א, 10/08/2011 במעמד הנוכחים.

גיליה רביד, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: