רויטברג נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זהו ערעור על החלטת ועדת רפואית מיום 18.2.10, אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

להלן עובדות המקרה:

1.המערער, אינסטלטור במקצועו, נפגע בירך ימין בעבודה בתאריך 2.12.04.

2.ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 18.10.06 קבעה למערער נכות משוקללת בשיעור של 23.05% והפעילה תקנה 15 במלואה.

ועדה רפואית לעררים מיום 11.12.06 קבעה למערער נכות משוקללת בשיעור של 19%, ללא הפעלת תקנה 15.

3.לאור האמור, הגיש המערער ערעור לביה"ד בתיק בל 211/07 בטענה, כי הועדה לא התייחסה בצורה עניינית לממצאים הרפואיים בחוות דעתו של ד"ר פסקין.

4.בפסה"ד מיום 13.8.07 ביה"ד דחה את הערעור וקבע כי הועדה נימקה החלטתה והתייחסה בצורה עניינית לחוות דעתו של ד"ר פסקין, ועל כן אין הצדקה משפטית להתערבות ביה"ד בקביעות הועדה הרפואית.

5. התובע הגיש בקשה להחמרה, המבוססת על מכתבו של ד"ר פסקין מיום 23.4.09 בו מצוין כדלקמן -

"בדקתי אותו פעם נוספת במרפאתי ביום 22/4/09, ומצאתי שבהשוואה לממצאי הועדה הרפואית במ.ל.ל. מיום 11/12/06 קיימת החמרה במצבו האורתופדי.

...

סביר להניח שההחמרה שמצאתי במצבו הגופני היא תולדה של המשך ההליכה הלקוי."

6.הועדה הרפואית מיום 18.2.10 קבעה כי הנכות שנקבעה למערער תואמת את מצבו הרפואי.

7.לאור האמור, הוגש הערעור דנן.

טענות המערער:

8.בשל הפגיעה בברך והעיוות בחיבור השבר, הליכתו של המערער לקויה. הליכה זו גרמה להופעת שינויים שחיקתיים במפרק הירך.

9.הועדה לא נתנה דעתה להאצת השינויים הניווניים והפגיעה בסחוסים, אשר גורמים להחמרה בכושר הפעולה הכללי של המערער.

טענות המשיב:

10.הועדה הרפואית מילאה את תפקידה – בדקה את המערער וקבעה בממצאיה הרפואיים כי הנכות שנקבעה למערער תואמת את מצבו הרפואי, ולכן דחתה את הערר.

11.טענות המערער הינן רפואיות ולא משפטיות. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה.