רויאק ואח' נ' פרנקל

פסק דין

1.א. התובע 1 (להלן:"התובע") והתובעת 2 (להלן:"התובעת") מנהלים מערכת יחסי ידידות ובזמן ביקוריו של התובע אצל התובעת, מחנה הוא את רכבו בסמוך לבניין מגורי התובעת. גם התובעת מחנה שם את רכבה.

הנתבעת הינה שכנתה של התובעת המסוכסכת עם יתר דיירי הבניין וגם בעבר ניסתה לחבל ברכוש התובעת ומשפחתה, אך התובעת הבליגה ולא נקטה בכל אמצעי הגנה על זכויותיה.

ב. בעקבות אירוע שאירע בחודש יולי 2012, החליטו התובעים, שלא להבליג יותר והגישו תביעה זו נגד הנתבעת. האירוע עליו מלינים התובעים ואשר מיוחס לנתבעת הוא כדלקמן:

א) רכבו של התובע חנה ליד בית התובעת והנתבעת חבלה בכוונה במכוניתו ושברה את המגב האחורי על מנגנון הפעלתו ובפעם אחרת שרטה הנתבעת במפתחותיה את דפנות הרכב והתובע נאלץ לתקן את הרכב במוסך.

את עלויות התיקון בסך 8,833.50 ₪ מבסס התובע על הצעת מחיר שצרף לכתב התביעה.

ב) ביום 12.10.12 בשעות הבוקר, ראה התובע את הנתבעת מזיקה לרכבה של התובעת וגורמת למכונית שריטות עמוקות ואת עלויות התיקון בסך 1,404 ₪ מבססת התובעת על הצעת מחיר – אותה צרפה לכתב התביעה.

ג. בשל כל האמור לעיל, הגישו התובעים תביעה זו לחייב הנתבעת לשלם להם עבור הנזקים שהנתבעת גרמה למכוניותיהם – בסכומים שצוינו לעיל.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו מבקשת היא לדחות את תביעת התובעים ולהצדקת בקשה זו, מעלה הנתבעת הטענות העיקריות הבאות:

א. התביעה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים וכתגובה לתלונה אותה הגישה הנתבעת למשטרה ביום 27.7.12 על חבלה במזיד ברכבה.

ב. הנתבעת מכחישה המעשים המיוחסים לה בכתב התביעה ולטענתה לא הגישו התובעים תלונה במשטרה ולדעתה – הצעות המחיר שצרפו התובעים, אינן מהוות אישור על תיקון הרכבים.

3. הרושם העולה מטענות הצדדים הוא, שתביעה זו הוגשה עקב היחסים הלא טובים השוררים בין התובעים ובין הנתבעת, שכן התובעים אף מציינים בכתב התביעה, שהנתבעת ידועה במזגה שלוח רסן ומזה שנים מסוכסכת היא עם יתר דיירי הבניין – טענות שהועלו נגד הנתבעת ואשר כלל לא הוכחו.

לאור יחסי השכנות בין הצדדים, כאשר הנתבעת מכחישה את המעשים המיוחסים לה (ראה בכתב ההגנה ובעדותה בבית המשפט (בעמ' 3 לפ') והיות גם הנתבעת טוענת כנגד התובעת שגם היא שרטה לה את הרכב (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 28), יש לבחון ולהתייחס לטענות הצדדים בזהירות הדרושה על מנת להגיע להכרעה בשאלות שהעלו התובעים כנגד הנתבעת.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות כולו- אני מחליט שדין התביעה להתקבל בחלקה, משום שהתובעים לא הצליחו להוכיח שכל הנזקים הנטענים בהצעת המחיר נגרמו על ידי הנתבעת – הכל כפי שיפורט להלן:

א. א) התובעת הגישה לבית המשפט מכתב מיום 4.7.12 אותו שלחה למשטרת קרית מלאכי ואין במכתב תלונה זה ולו עובדה אחת התואמת את טענות התובעים – כפי שנטענו בכתב התביעה- על נזקים אשר הנתבעת גרמה למכוניתה.

בתלונה זו, מייחסת התובעת לנתבעת מעשים אחרים לגמרי ובנוסף לכך, מציינת התובעת שהנתבעת מצמידה פחים למכוניתה ולפעמים שמה הזבל מהפח על המכוניות שלה ושל התובע – אך אין בתלונה זו ולו מילה אחת, שהזבל או הצמדת הפחים גרמו נזק כלשהו למכוניות – אפילו לא שריטה.

(ראה המסמך ת/1 אשר הגישו התובעים לבית המשפט).

ב)טענות התובעים על היותה של הנתבעת בעלת מזג שלוח רסן ומסוכסכת מזה שנים עם יתר דיירי הבניין- לא הוכחו כלל, אלא מהמסמכים שהגישה הנתבעת לבית המשפט עולות דווקא דעות חיוביות על הנתבעת. שני מכתבים של שכנים הוגשו לבית המשפט: מכתב מיום 19.12.12 ומכתב מיום 26.12.12 ומשניהם עולה שלא היו בעיות עם הנתבעת, אלא תמיד מציעה הנתבעת את עזרתה לזולת. כמו כן, כותב שכן אחר – הגר ליד הנתבעת- במכתבו מיום 26.12.12, שמעולם לא היו לו ריבים עם הנתבעת וחיים בשמחה ובשקט כל השנים והנתבעת אף מציעה את עזרתה.

מכתב נוסף הוא של כב' הרב המקומי אשר אף הוא מבטא דעה חיובית על הנתבעת. (ראה כל המכתבים שסומנו נ/1).

ב.א) עם זאת, לא אוכל להתעלם מעדויות התובעים אשר העידו על ידיעתם הממשית, שהנתבעת היא זו אשר גרמה נזקים למכוניותיהם ועדויות אלה נתמכות על ידי עדים מטעם התובעים, אשר ראו ממש את מעשי הנתבעת, אשר גרמו נזקים למכונית התובע ומכונית התובעת.