רוחאנא ואח' נ' ח'ורי ואח'

החלטה

הענין המונח בפני, הינה בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בפני התובענה אשרהוגשה כנגדם, בסדר דין מקוצר.

בתמצית, עיקרה של התובענה, הינה טענת התובעים כי הנתבעים הפרו הסכם מכר אשר נכרת בינם ובין הנתבע מס' 1, ביום 19.7.10, בנוגע למכירתו של נכס מקרקעין אשר היה בבעלותם.

במסגרת זאת, התובענה הוגשה אודות הסכום הנטען כיתרת התמורה אשר טרם שולמה, ובנוסף, נתבע הפיצוי המוסכם בגין הפרתו של ההסכם, כפי שפורט בהסכם שבין הצדדים, והועמד ע"ס 35,000 ש"ח.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, ובמסגרתה טענו כי ההסכם לא הופר על ידם (ייאמר כי הוכחשה עילת התובענה כלל, ככל שהדברים נוגעים לנתבעת מס' 2), וכי למעשה, ההיפך הוא הנכון, שכן לעמדתם, שולמה מלוא התמורה החוזית – בדרך של תשלום ישיר לתובעים, בצירוף תשלום לרשויות מיסוי מקרקעין. עוד מציינים הנתבעים, כי לעמדתם, ההסכם הופר על ידי התובעים דווקא, שכן לטענתם, התובעים לא מסרו את כל אישורי המסים ויתר האישורים הנדרשים בקשר לתשלומי חובה אשר חלו על המוכרים, וכן הפרו את ההסכם בשל עיקולים אשר הוסרו באיחור, ובניגוד להצהרות אשר נכללו בהסכם המכר.

המחלוקת שבין הצדדים, מתמצית בשאלה, האם הופר ההסכם אם לאו, ואם הופר, האם ההפרה היתה מטעמו של צד אחד, או שמא משנהו (שלא לומר, האפשרות כי שני הצדדים הפרו את ההסכם).

טענת הנתבעים, בהקשר זה, ככל שתוכח, יכולה לשמוט את הקרקע מתחת לתובענה אשר הוגשה, אשר נסמכת על הפרת ההסכם לכאורה, ובהקשר זה, אף הובאה ראשית ראיה לתשלום לרשויות המס, ע"ח התשלום אשר לכאורה אמור היה לחול על התובעים.

את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהן אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).

כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).

לכך יש להוסיף את הטענה, לפיה לנתבעת מס' 2 אין יריבות במישור החוזי, ולדעתי, די בהעלאת הטענה כי התביעה אינה מגלה עילה כנגד אחד הנתבעים – בכובעה כתביעה בסדר דין מקוצר, כמצדיקה מתן רשות להתגונן בפני התובענה.

טענות אלה, כאשר הן ערוכות באופן המפורט בבקשה זו, הוכרו בפסיקה כטענות המבססות הגנה ואשר בגינן ראוי ליתן רשות להתגונן. מכל מקום, בהעדר גרסה עובדתית מטעם התובעים לא ניתן לשלול, בשלב זה, טענות אלו.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את הנסיבות הספציפיות של תיק זה ולאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הנתבעים בבקשתם לרשות להגן, אני מחליט מתוקף סמכותי כאמור בתקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ליתן לנתבעים רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד וזאת מאחר שאני סבור כי יש בידם הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לבירור לגופו של עניין.

בנסיבות הספציפיות של תיק זה, אני סבור שיש בהחלטה זו אף לתרום לחיסכון בהוצאות מיותרות לצדדים ולבית המשפט כמו גם להביא לניהול יעיל ועניני יותר של המחלוקת שבין הצדדים.

התצהיר התומך בבקשת רשות להתגונן ישמש ככתב הגנה.

המזכירות תעביר התיק לקביעה בפני הגורם השיפוטי המתאים.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: