רוזנצוויג נ' ערב ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי בגין גרימת נזק בזדון באירוע מיום 2.12.05 שבו היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע 1, שהיה מבוטח על ידי נתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

תיקון לרכב:3,972 ₪

דו"ח שמאי:582 ₪

_______

סה"כ :4,554 ש"ח

לדברי התובע, החנה את רכבו מחוץ לביתו במקום ציבורי, וזאת בסביבות 19:00 בערב. הנתבע בא אליו הביתה בערך בשעה 21:00 וביקש ממנו להזיז את רכבו: "ואם אני לא אזיז את הרכב אני אראה כבר מה יקרה" (עמ' 1, ש' 17).

עוד טען התובע, שכחודש לפני שיחה זו פנה אליו הנתבע והתלונן שרכב התובע חונה מספר ימים במקום שלו (של הנתבע)ושיש לו הסדר . עם השכנים ועם העירייה, לחנות את רכבו דווקא באותו מקום.

2.בבוקר יום 3.12.09 גילה התובע שנגרמו נזקים לחלק הקדמי של רכבו – ורכב הנתבע עמד קרוב אליו, כאשר רכב הנתבע נמצא עם שני גלגלים על המדרכה.

התובע משוכנע שמדובר במעשה מכוון של הנתבע והוא מקשר את המעשים לשיחה שהתנהלה ביניהם ערב קודם לכן.

באותו יום בשעה 07:57 הגיש התובע תלונה נגד הנתבע במשטרת כפר-סבא על איומים וחבלה במזיד ברכבו.

ב- 9.5.10 קיבל התובע הודעה ממשטרת ישראל, לפיה לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין.

התובע ערער על החלטה זו והחקירה נגד הנתבע נפתחה מחדש. עדיין אין תוצאות מהחקירה.

3.עמדת הנתבע שונה לחלוטין. בערב יום 2.12.09 פנה הנתבע לתובע ודיבר איתו על הבעיות של הצפיפות במקומות החניה בכביש מחוץ לבית וביקש ממנו "את החניה הראשונה השאיר לי פנויה מכיוון שאני בא והולך בערך 30-40 פעמים ביום, מה גם שיש לי רכב גדול. אני מחנה עם שני גלגלים על המדרכה" (עמ' 2, ש' 23-24).

הנתבע הכחיש שאיים על הנתבע וטען שיש לו יחסים טובים עם כל השכנים.

לעומת זאת, התובע מתלונן עליו במשטרה על כלבים ו"עוד כל מיני" (עמ' 3, ש' 2).

הנתבע טען שלא פגע ברכב התובע, לא במזיד ולא בשגגה.

4.החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים לכך:

1.כאשר התובע מעלה טענה של גרימת נזק בזדון, עליו, על פי דין, לספק ראיות משכנעות ביותר, והתובע לא עמד בנטל זה.