רוזנטל נ' חמניצקי

החלטה

מונחת לפני בקשה "להפחתת סכום ערבון", בגדר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט הקמא, מיום 17.6.2012 (תא"מ 48733-11-11) כב' השופט גדעוני.

לטענת המבקש, עניינה של בקשת רשות הערעור נסובה על החלטת בית המשפט קמא שלא לשנות מהחלטתו המורה על החזרת הדיון לבית המשפט, לאחר חזרת המשיבה מהסכמתה כי התובענה תועבר להכרעה על ידי בורר. לטענתו, ההליך מושא בקשת רשות הערעור הינו תובענה בסדר דין מהיר על סך 75,000 ₪ ומכאן, לא היה מקום להורות על הפקדת ערבון בשיעור שנקבע.

אכן, ניתן לראות בבקשת המבקש כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 653-652 (מהדורה עשירית, 2009)), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), מיום 19.6.2012, לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 7,500 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג).

לאחר שבחנתי את מהות ההליך שלפניי ומידת מורכבותו, שקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין ובכלל זה, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון, על סכום של 5,000 ₪ בלבד.

 הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: