רוזנברג נ' ציזיק ואח'

פסק דין

רכבה של התובעת (להלן: "הרכב") ניזוק בתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 23.10.09 (להלן: "התאונה").

התובעת טוענת בכתב תביעתה כי היא התחילה את נסיעתה במרכז חורב שבחיפה במסלול הימני ביותר של הכביש לכיוון אוניברסיטת חיפה. לטענתה נסעה במהירות איטית ביותר כי רק התחילה את נסיעתה ולפתע רכבו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") פגע בחוזקה בשתי הדלתות השמאליות של הרכב.

לטענת התובעת, הנתבע הגיע מרחוב דיזרעאלי ופנה שמאלה במהירות ובחוסר תשומת לב מבלי להסתכל כלל לתנועה סביבו ולתנועה הנמצאת לפניו שם נסע רכב התובעת. כך פגע רכבו של הנתבע, עם החלק הקדמי-ימני שלו ברכב התובעת.

בהתאם להמלצת השמאי מטעם התובעת, שתי הדלתות שנפגעו ברכבה הוחלפו. התובעת קיבלה תגמולי ביטוח ממבטחת רכבה. תביעתה שבפניי הינה בגין נזקיה עבור ההשתתפות העצמית ששילמה בסך של 400 ₪ השתתפות עצמית. עוד דורשת התובעת פיצוי בסך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

הנתבעים טוענים, כי במועד קרות התאונה רכב התובעת יצא מחניה לכביש בנסיעה לאחור, התעלם מרכב הנתבע שנסע ישר בנתיבו ופגע באמצעות צידו השמאלי בצידו הימני של רכב הנתבע.

הנתבעים טוענים, כי דינה של התביעה להידחות שכן הנסיעה לאחור אסורה היא ולו רכב התובעת לא היה בנסיעה לאחור התאונה הייתה נמנעת.

במרכז הראיות עומדת עדותה של התובעת. עדותה של התובעת יצרה עליי רושם אמין ומהימן ביותר. התובעת העידה, כי מהירות נסיעתה הייתה נמוכה מאחר והייתה בתחילת נסיעתה. לפני התאונה, התובעת יצאה מחניה אלכסונית. הספיקה לסיים את היציאה מהחנייה ולהתיישר בנתיב הכי ימני בכביש והחלה נסיעתה ישר בנתיב. לפתע, רכבו של הנתבע, שהגיע מכיוון רח' דיזראלי, פגע ברכבה.

טענתו של הנתבע, לפיה, רכבה של התובעת יצא מחנייה, היה באלכסון, ואז עם הגיעו של הנתבע, רכבה של התובעת פגע ברכבו. לטענת הנתבע, תוך כדי יציאתה של הנתבעת מהחניה, חלק קטן מרכבה סטה לנתיב נסיעתו של רכב הנתבע ואז ארעה ההתנגשות בין שני הרכבים. טענתו זו של הנתבע, אינה מתיישבת עם מוקדי הנזק ו/או עם מוקדי ההתנגשות בין שני הרכבים. רכבה של התובעת נפגע בצידו השמאלי במרכז, בעוד שרכבו של הנתבע נפגע בחלקו הקדמי ימני ובדלת האחורית ימנית. מוקדי הנזק מחזקים את טענת התובעת, לפיה, הספיקה להתיישר בנתיב, אחרת, רכבה לא היה נפגע בצידו השמאלי במרכז.

טענתו של הנתבע, כי לרכבו לא נגרם נזק, אינה מתיישבת עם הודעתו למבטחתו, לפיה רכבו ניזוק בפגוש קדמי ודלת ימין אחורית.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי האחריות לאירוע התאונה רובצת על הנתבע.

על כן, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 400 ₪ בגין ההשתתפות העצמית וכן, בסך של 600 ₪ עבור הטרחה, ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לתובעת. בסה"כ הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 1,000 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"א, 02 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.