רוזנבלום נ' איי.אי.ג'י חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת (להלן:"המבקשת") להורות על מינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:"חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותה הרפואית, שכן, לטענתה, נפגעה בתאונות דרכים, האחת ביום 5.3.2009 (להלן: "תאונה ראשונה") והשנייה מיום 27.1.2010 (להלן: "תאונה שנייה").

ב"כ המבקשת עותר למנות את המומחים כאמור. שכן, לשיטתו, מתקיימת בענייננו ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחים רפואיים.

ב"כ נתבעת 1 (להלן:"המשיבה 1") הטוענת לעניין התאונה הראשונה בלבד מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין ברשותה את מלוא המסמכים הרפואיים הנוגעים למבקשת ועובדות קרות אירוע התאונה הנטענת אינן ידועות לה כהווייתן. כמו כן, טוענת ב"כ המשיבה 1, כי הבקשה אינה מנומקת ולא קיים קשר סיבתי בין התאונה לבקשה שכן מרבית המסמכים שצורפו הינם לאחר קרות התאונה השנייה. כמו כן, לטענתה, למבקשת לא נותרה כל נכות רפואית בגין התאונה וככל שנותרה לה נכות הרי שהינה קלה וחולפת והמבקשת שבה לעיסוקיה ו/או עבודה בהם עסקה לפני התאונה.

המבקשת נפגעה באופן מזערי ופגיעתה כתוצאה מהתאונה הראשונה חלפה לחלוטין וכי רובו של התיעוד הרפואי שצורף עוסק בתאונה השנייה. לא זו אף זו, טוען ב"כ המשיבה 1, כי לאחר שהמבקשת נפגעה בתאונה השנייה היא החליטה "להלביש", לטענתו, את בעיותיה הרפואית בגין התאונה הראשונה. לפיכך, הוא טוען, כי לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחים רפואיים בתחומים כאמור ודין בקשה זו להידחות. לחילופין, טוען ב"כ המשיבה 1, כי במידה ואכן יחליט בית המשפט למנות מומחה רפואי מתחום כלשהו, יש להטיל את שכר טרחתו על המבקשת, או ,בשל דלות החומר הרפואי, על נתבעת 2. שכן, לטענתו, במידה ויקבע שנגרם למבקשת נזק כלשהו הרי שהוא נגרם כתוצאה מהתאונה השנייה. לא זו אף זו, מוסיפה וטוענת ב"כ המשיבה 1, כי התאונה הנטענת הינה "תאונת עבודה", לכן, במידה ואכן ימונה מומחה רפואי יש להשית את שכר טרחתו על המבקשת שכן, המבקשת, לא הציגה טעמים מיוחדים להשית את שכר הטרחה על המשיבה 1, היה על המבקשת לפנות תחילה למל"ל לצורך קביעת נכותה וזאת מתוך חובתה להקטנת הנזק. לפיכך, לטענת ב"כ המשיבה 1 לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחים רפואיים בתחומים כאמור, לכן יש לדחות את הבקשה.

ב"כ נתבעת 2 (להלן: "המשיבה 2") הטוען לעניין התאונה השנייה בלבד, מתנגד לבקשה אף הוא. לטענתו, יש לעכב מינוי מומחים רפואיים בתיק עד לקבל תצהיר תשובות לשאלון בו תצהיר התובעת האם הגישה תביעות בגין תאונות קודמות, האם נקבע לה בהן נכויות, באילו מוסדות רפואיים טופלה וכן על המבקשת להמציא תצהיר בריאות הנושא תאריך עריכה. לא זו אף זו, מוסיף ב"כ המשיבה 2 וטוען, כשם שטענה המשיבה 1, כי למבקשת לא נותרה נכות צמיתה כלשהי בעקבות התאונה השנייה, כי פגיעתה של המבקשת הייתה קלה ביותר וכי במידה ואכן קיימת נכות כלשהי מקורה עובר או לאחרי התאונה השנייה. זאת ועוד, טוען ב"כ המשיבה 2 כי אין קשר בין תלונות המבקשת שהופיעו כחצי שנה לאחר אירוע התאונה השנייה לבין התאונה השנייה עצמה. לחילופין, לטענתו, במידה ואכן יחליט בית המשפט למנות מומחה רפואי, יש להטיל את שכר טרחתו על המבקש.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

לעניין טענת המשיבה 1 בדבר היותה של התאונה הראשונה "תאונות עבודה" יפים דבריו של השופט אור שקבע בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים) כי: "אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי". לפיכך, רשאית המבקשת לעתור למינוי מומחים רפואיים גם אם התאונה מבוררת כתאונת עבודה ועל אף שטרם פנתה למל"ל למיצוי זכויותיה.

באשר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, אומנם צירף ב"כ המבקשת לבקשתו תיעוד רפואי, אך, מהתיעוד הרפואי שצורף לא ניתן ללמוד על ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי כאמור. לפיכך דין הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה להידחות.

לעניין מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. הרי שגם לעניין זה צירף ב"כ המבקשת תיעוד רפואי. ראו למשל מסמך רפואי שנערך במיון בית החולים קפלן ביום התאונה, בסעיף סיכום ממצאי הדמיה יועצים ובדיקת עזר נכתב: "WHIPLASH INJURY".

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. היות וראשית הראיה עולה מהחומר הרפואי שצורף בגין התאונה השנייה וכי לעניין התאונה הראשונה צורף מסמך רפואי אחד בלבד, מהמיון ביום התאונה וממנו לא ניתן ללמוד על ראשית הראיה הנדרשת עבור מינוי המומחים כאמור, בשלב זה וכמימון ביניים, תישא המשיבה 2 בשכ"ט המומחה.

באשר לטענת המשיבה 2 כי על המבקשת לענות על שאלון מטעמה על-מנת לחשוף את עברה הרפואי לצורך ההחלטה בדבר מינוי המומחה, הרי שניתן לראות את ראשית הראיה הנדרשת, כאמור, ללא כל צורך בכך. כמובן שעל המבקשת להשיב לשאלון ולהמציא תצהיר בריאות נושא תאריך ובזאת ניתן צו לעשות כן תוך 45 יום.

משכך, מוחלט למנות את זיו-נר יצחק מבית החולים שיבא תל השומר, טל': 03-5303874 כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת, בעקבות אירוע תאונת הדרכים נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבה בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתה ומקצועה.

האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.