רוזן נ' רוזן

החלטה

התובע והנתבע הם בני דודים והם בעלים במושע של זכויות במגרש ברח' נחלת בנימין בתל-אביב. לתובע יש כ-30% מהזכויות בחלקה וכמו כן הוא בעלים של חלקה סמוכה.

בין האבות המנוחים של הצדדים נכרת הסכם שיתוף ביום 23.1.1981, אשר הצדדים מסכימים כי הוא חל גם לגביהם.

שני הצדדים גם מסכימים לביצוע פירוק שיתוף בדרך של חלוקה לפי החלוקה אשר נקבעה בהסכם השיתוף (אשר במסגרתו יוחד לתובע חלק מסוים של 110 מ"ר ולנתבע חלק מסוים של כ-270 מ"ר).

בעבר היה מו"מ בין הצדדים בנסיון להגיע להסכמה לגבי בנייה משותפת בחלקה, אולם המו"מ לא הבשיל לכדי הסכמה.

הנתבע הגיש אפוא בקשה להיתר בנייה לגבי שטחו שלו, כאשר הצדדים חלוקים בשאלה האם הדבר נעשה מאחורי גבו של התובע, אם לאו.

כמו כן חלוקים הצדדים בשאלת פרשנות סעיף 9 להסכם השיתוף שהוא סעיף המתייחס לפירוק שיתוף.

במוקד הדברים עומדת המחלוקת בענין סדר הפעולות: התובע מעונין בפירוק שיתוף מיידי, בעוד הנתבע סבור שיש לבצע את פירוק השיתוף רק לאחר שישלים את הליך היתר הבנייה. יצוין כי התובע הגיש התנגדות לבקשה להיתר בנייה (התנגדות אשר הנתבע סבור כי הוא הליך סרק ומנוגדת להסכם השיתוף) והסוגיה עדיין תלויה ועומדת בפני הועדה.

מתוך טיעוניהם הרבים של הצדדים עולים חששות ואינטרסים מנוגדים בענין סדר הפעולות. התובע מעלה חשש כי ככל שיינתן היתר בנייה קודם לפעולת פירוק השיתוף, לא יתאפשר למעשה לבצע איחוד וחלוקה מחדש של שתי החלקות הסמוכות, ומשכך, הוא עלול להגיע למצב בו ישאר עם רצועה של 110 מ"ר מתוך החלקה, שאין הוא יכול לעשות בה ניצול של ממש, ובפרט אין הוא יכול לבצע בנייה המשותפת למגרש הסמוך (ששטחו כ-305 מ"ר).

הנתבע מצדו מעלה חשש כי אם יחל הליך פירוק שיתוף לפני השלמת הליך היתר הבנייה, כי אז לא רק שיש אפשרות שייגרעו זכויותיו (למשל במובן זה שלא יתאפשר להקים קיר בקו אפס אלא יהיה צורך בנסיגה לתוך החלק שיוותר בחזקתו), אלא שיהא עיכוב בהליך כולו וכן יהא עליו להוציא הוצאות רבות נוספות והוא יינזק בענין הוצאות שהוציא עד כה, כמו גם בסוגיות נוספות כמו השוכרים ותנאי השכירות.

אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים, אלא כדי להביא רקע כללי בלבד.

אני מוצאת לנכון בנסיבות האמורות להורות כדלקמן:

ראשית, תתאפשר המתנה של שבועות ספורים על מנת לבחון את תוצאות הועדה הקרובה, דבר שיכול להסיר במידה מסוימת את אי הודאות אשר אופפת את שני הצדדים. אין באמור כדי ללמד על כך שתתאפשר שהות ארוכה יותר של שנים עד להשלמת הליכי היתר הבנייה, אולם אם מדובר בשבועות ספורים, העיכוב הקל יתאפשר.

שנית, אני סבורה שהצדדים יפיקו תועלת רבה ממשא ומתן באמצעות אדם הבקיא בתחום זה, ומציעה להם לבצע גישור באמצעות אחד מעורכי הדין הבאים: עו"ד מוטי גלוסקא, עו"ד יורם חג'בי. הצדדים יבחנו את האפשרות ויגישו לביהמ"ש הודעה עד ליום 3.7.11.

בהעדר חדש בתיק עד למועד האמור, חזקה כי שני הצדדים נתנו הסכמתם לביצוע גישור והמגשר ימונה על פי שיקול דעתו של ביהמ"ש. מומלץ לצדדים להגיש הודעה מוסכמת בענין זהות המגשר. נרשם קושי מבחינת התובע לגבי מינויו של חגי חג'בי בגלל הופעה בתיק מסוים.

התיק יועבר לעיוני ביום 3.7.11.

כמו כן ישמר לצדדים מועד לתזכורת (במעמד הצדדים) ליום 12.9.11 בשעה 13:00.

ניתנה והודעה היום כ' סיון תשע"א, 22/06/2011 במעמד הנוכחים.

תמר אברהמי, שופטת

הוקלד על ידי: לאה פידלר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: