רוזן נ' כהן

פסק דין

מבוא

1.התביעה שלפני הינה לתשלום נזקי רכבו של התובע בסך 9000 ₪, בגין תאונת דרכים שארעה ביום 22/9/12 בשעה 10:00 בבוקר לערך, ברחוב טרומפלדור באשקלון, אשר במהלכה פגע רכב הנהוג ע"י הנתבעת, ברכבו של התובע.

2. התובע טען בכתבי טענותיו שכתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקים כדלקמן: נזק בהתאם לדו"ח שמאי אשר צורף, בסך 7137 ₪, שכ"ט שמאי בסך 700 ₪, ירידת ערך בסך 1032 ₪, וסה"כ נזק רכוש בסך 8869 ₪.

3.גרסאות הצדדים בנוגע לאופן התרחשות התאונה חלוקות, ולמחלוקת ביניהם באשר לנסיבות התאונה ישנה חשיבות, בשאלה מי נושא בנזק שנגרם לרכב התובע.

4.בעוד שלפי גרסת התובע רכבו נסע בנתיב, ולפתע הגיחה הנתבעת בחוסר זהירות ופנתה שמאלה לחניית ביתה מבלי להיות ערה לרכבו, התנגשה בו בחוזקה והסבה לרכבו נזקים, הרי שלטענת הנתבעת, במהלך פנייתה שמאלה, לפי כללי הזהירות והדרך, הגיע רכב התובע אשר נסע מאחוריה, בחוסר זהירות, פגע בה וגרם באחריותו ובאשמתו הבלעדית לתאונה ולנזקיו.

נסיבות התאונה

5.במחלוקת לגבי נסיבות התאונה, העידו שני הנהגים המעורבים בתאונה.

6.כעולה מעדות התובע:

"...נסעתי ב-22.9.12 ב-10 בבוקר, ברח' טרומפלדור היכן ששנינו גרים בצמידות, הרוחב 6 מ', חונים רכבים מ-2 צדדים, יש נתיב 1 לנסיעה, אם מגיע רכב ממול, צריך לחפש מקום לעבור. יצאתי מחנייתי לכיוון ביתה של הנתבעת, היה נתיב פנוי ונסעתי שמאלה לכיוון ביתה, פתאום הרגשתי מימין מכה (מדגים עי' רכבים), את נסיעתי , השתלבתי כבר בכביש. כל הרכבים בצד עמדו, היא כנראה חנתה מימין וכנראה רצתה להיכנס לחנייה שלה נסענו באותו כיוון , היא עקפה משמאל כדי להיכנס לחנייתה. נפגעתי בצד ימני, 2 דלתות..." (ראה עמוד 1, שורה 6 ואילך לפרוטוקול).

לשאלת בית המשפט כיצד לטענתו כל חלקו הימני של רכבו נשרט השיב - "כי היתה פגיעה ועד שעצרתי זה שפשף".

לטענתו, בזמן אמת הוא לא ראה כל פגיעה ברכב הנתבעת.

כמו כן, ביקש הוא להדגיש כי רכבה עמד בצד ימין בחניה, הוא לא ראה שהיא נסעה, ולא ראה שום רכב שנוסע לפניו.

לדבריו-

"לא יודע להשיב אם ראיתי אותה בעצירה, פתאום קיבלתי מכה מצד ימני. אחרי חודשיים קיבלתי הודעה. אני לא עקפתי אף אחד, ולא נסעתי במהירות, כי לא ניתן לנסוע מהר שם, לא ניתן גם לפתח מהירות מהיציאה שלי מהחניה..." (ראה עמוד 1, שורה 6 ואילך לפרוטוקול).

7.בחקירתו הנגדית הדגיש התובע כי לא ראה את רכבה של הנתבעת לפני התאונה וכי במידה והיה מבחין בה היה עוצר. כמו כן הוסיף שבעת שנסע ברכבו, בנתיב הנסיעה, כלל לא הבחין שדבר מה מפריע לנסיעתו (ראה עמוד 2, שורות 9-12 לפרוטוקול).

8.הוצג בפני, בכתבי טענות התובע, צילום של הרחוב בו ארעה התאונה ( ת/1 ). משרטוט זה עולה כי עסקינן ברחוב השייך לשכונת מגורים, רחוב צר, כנתיב אחד לנסיעה ואשר מיועד לשני הכיוונים, ללא קו הפרדה או קו מקווקו, ובו בתי מגורים סדורים מכל צד, עם מקומות חנייה המובנים בחצרות הבתים.

9.לטענת הנתבעת, אכן התרחשה התאונה ברחוב ובשעה הנטענים, כשהיא נוהגת ברכבה, כפי שעולה מעדותה:

"...חזרתי מקניות, רציתי להיכנס לחנייתי , ביצעתי פנייה רחבה, אותתי להיכנס לחניה, וידאתי שאין רכבים אחריי, כשנסעתי קצת פתאום רכב נסע מהר. בנתיבי לא היו מכוניות בצידי הכביש, נצמדתי ועשיתי פרסה רחבה, הייתי כבר בזוית של 45 מעלות, והרכב נסע מהר ומייד בלמתי. לא היתה פגיעה ברכבי, שמעתי שפשוף בחלק קדמי שמאלי. לא תיקנתי רכב כי הרכב לא ניזוק, אולי שריטה. הוא נפגע בשריטות בחלק הדלתות, לא יותר מזה. לא היה לו מכה. פניתי לאט. ירדתי מרכבי, נתתי לו פרטיי והוא לא נתן פרטיו, לא דיווחתי לביטוח שלי, לכן זה לקח זמן..." (ראה עמוד 2, שורה 30 לפרוטוקול).

10.עיון בתמונות הנזקים שנגרמו לרכב התובע מלמד כי רכב התובע נפגע בצידו הימני, וספג שריטות ושפשופים. על פי עדותה של הנתבעת, רכבה לא ניזוק כלל, למעט שפשוף קל בפנס הקדמי שמאלי.