רוזן נ' חטיב ואח'

פסק דין

ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשם שי גור) מיום 15/5/11 לפיה קיבל הרשם טענת "פרעתי" של המשיבים, והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שפתח המערער נגד המשיבים.

א. מבוא:

1.בפסק דין שניתן ביום 9/1/11 (בת.א. 5238/08) חוייבו המשיבים לשלם למערער, בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין, סך של 9,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30/3/08 ועד מועד התשלום בפועל, בצירוף אגרת תביעה יחסית לסכום הזכיה, ושכ"ט עו"ד סך 3,300 ₪.

2.בתחילת ההליכים בתביעת המערער ניתנה למשיבים רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על סך של 6,500 ₪. הערבות הופקדה על ידי המשיבים ביום 13/1/09,

3.בפסק הדין שניתן הורה בית המשפט למזכירות - "לחלט הערבות הבנקאית שהופקדה ביום 13/1/09 ולהעביר פירותיה לידיו הנאמנות של ב"כ התובע על חשבון החוב הפסוק נשוא פסק דין זה".

4.פסק דינו של כבוד הש' לבנוני הומצא למשיבים ביום 23/1/11 (לבא כוחם הומצא פסק הדין ביום 20/1/11).

5.אין חולק כי המשיבים שלמו למערער ביום 24/2/11 סך של 6,292 ₪ (יתרת הסכום שהיה עליהם לשלם מעבר לסכום הערבות).

6.אין גם חולק כי כבר ביום 19/1/11 חולטה הערבות שהפקידו המשיבים בבנק הערבי ישראלי (חשבונם חוייב בסכום הערבות), וסכומה הועבר על ידי הבנק למזכירות בית המשפט. ברם מאחר שהסכום הועבר ללא הפירות, וזאת בניגוד לאמור בפסק הדין, החזירה מזכירות בית המשפט לבנק את השיק הבנקאי, ורק לאחר מכן שילם הבנק גם את הפירות בהמחאה שכללה סכום נוסף של 492 ₪. בהמשך חל עיכוב נוסף בשל העובדה שההמחאה שהעביר הבנק לא היתה בסכום עגול ומזכירות בית המשפט דרשה המחאה בסכום עגול.

7.בסופו של יום הועבר למערער סכום הערבות (כולל הפירות) ביום 21/3/11 (דהיינו כחודש לאחר המועד הנקוב לתשלום בפסק הדין).

8.זמן קצר לפני כן, ביום 13/3/11, פתח המערער תיק הוצאה לפועל כנגד המשיבים, זאת על אף שהיה מודע להליך "הפינג פונג", כהגדרתו, בין מזכירות בית המשפט לבנק בענין קבלת הערבות על פירותיה.

9.תיק ההוצאה לפועל נפתח רק על חלקו של פסק הדין שלא שולם הנוגע לסכום הערבות.

10.המשיבים ביקשו לסגור את התיק ההוצאה לפועל וטענו טענת "פרעתי".

11.בהחלטה נשוא ערעור זה קיבל כבוד הרשם את טענת המשיבים והורה על סגירת התיק. בהחלטתו קבע כבוד הרשם כי אכן חל שיהוי קל בהעברת מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין, ברם השיהוי והעיכוב הקל נגרמו מסיבות טכניות שנבעו מהעובדה שהבנק העביר תחילה שיק בנקאי על סך של 6,500 ₪ בלבד (סכומה הנומינלי של הערבות ללא הפירות) ובעקבות דרישת מזכירות בית המשפט הונפק זמן קצר לאחר מכן השיק הנכון - כולל הפירות (כאשר חל עיכוב קצר נוסף בשל העובדה שהבנק העביר המחאה בסכום שכלל אגורות ולדרישת מזכירות בית המשפט הונפק שיק נוסף בסכום עגול).

כן קבע הרשם כי מימוש הערבות הבנקאית הוטלה על המזכירות ולא על המשיבים, ומכל מקום משזו התקדמה – "בקצב משביע רצון, תוך עיכובים קלים שחלו מסיבות טכניות ולא באשמת החייבים, ומאחר ולא היתה כל סיבה להניח שהערבות לר תמומש תוך זמן קצר, ומאחר והאחריות למימושה של הערבות לא הוטלה על החייבים, אזי, לא התקיימה כל הצדקה לפתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד החייבים בעיתוי בו נפתח התיק".

ב. טענות הצדדים (בתמצית):

12.המערער טוען כי המשיבים היו צריכים להעביר לו את מלוא סכום פסק הדין במועד - בוודאי כשהבינו כי העברת הערבות הבנקאית מתעכבת. לחילופין היה על המשיבים לדאוג לכך שסכום הערבות ייפרע ישירות למערער ולמנוע את העיכוב שחל בשל התנהלות המזכירות והבנק, ומכל מקום עליהם לשאת בתוצאות האיחור – הפרשי הריבית וההצמדה.

עוד נטען כי פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כשלושה שבועות לאחר המועד שנקבע בפסק הדין לתשלום, נעשתה בתום לב והינה שימוש בזכות לגיטימית.

13.המשיבים טוענים, מנגד, כי בהתאם להוראות פסק הדין היה על המשיבים להעביר למערער רק את היתרה בין הסכום שנפסק לבין סכום הערבות שהופקד, ומשסכום זה הועבר במועד לא היה כל מקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

כן נטען כי פתיחת התיק, כאשר המערער מודע לסיבה שבגינה חל עיכוב בהעברת השיק הבנקאי, נעשתה בחוסר תום לב.