רובינשטיין נ' מנדל(המנוח)

החלטה

בתיק זה הוגשה בקשה למתן סעד זמני, האוסר על העברת כספים, שעל פי טענת המשיב, הומחו לטובתו.

המבקש הגיש תגובה לבקשה לעיכוב הליכים, וטען כי המדובר בכספים, שנפסקו לטובתו, וכי החברה שהמחתה את הזכויות בכספים לטובת המשיב, כלל לא הייתה זכאית להמחות את הכספים, משום שהמדובר בכספי נאמנות בעבורה.

המבקש, עיזבון המנוח, הסכים למתן הסעד הזמני בכפוף להפקדת ערבויות מתאימות, ואילו המשיב, מבקש הסעד הזמני, עתר להורות על מתן הסעד הזמני בלא צורך בהפקדת הערבויות.

למעשה טענת המשיב הינה, כי ממילא הכספים מופקדים, וככל שביהמ"ש ידחה את טענותיו הכספים המופקדים יועברו למשיב.

הבקשה לקביעת ערבויות הועברה לתגובה שהוגשה, ואני רואה בתגובה לצו המניעה הזמני, תגובה הולמת לתגובת המשיב.

לאור הסכמתה מבקש למתן סעד זמני, בכפוף לערבויות אתייחס בהחלטתי זו רק לנושא הערבויות בלבד.

המשיב, טוען בבקשה לסעד זמני, כי חברת מאיר כהן (ג.ש.) בע"מ, רשמה לטובתו משכון על הכספים, נשוא המחלוקת, בסכום של עד 230,000 דולר, על יסוד פסק דין תורה שניתן בינו לבין החברה.

החברה ניהלה הליך בוררות מקביל עם המבקש, במסגרתו חויבה בסכומים שונים, ופסק הבורר אושר על ידי ביהמ"ש.

כאשר ביקש העיזבון לממש את פסק הדין שניתן לטובתו, הסתבר, דבר קיומה של המחאת הזכות הנטענת, ורישומו של המשכון.

על פי האמור בבקשה, לטובת המשיב נרשם משכון להבטחת פס"ד דין תורה שניתן ביום 23.6.09, השעבוד נרשם ביום 19.5.09. כלומר, השעבוד נרשם לפני מתן פסק הדין על ידי בית דין תורה.

עוד נטען, כי לטובת המשיב, עשתה חברת מאיר כוהן המחאת זכות ביום 4.4.11.

פסק הבורר שקבע כי חברת מאיר כוהן חייבת כספים למבקש, ניתן ביום 19.7.09.

המבקש טוען, כי המשיב פעל בחוסר תום לב, ועל מנת להבריח את הכספים הוא משתף פעולה עם החברה כדי שהמבקש לא יוכל לקבל את הכספים המגיעים לו בדין על יסוד פסק הבורר.

המשיב מוחה על טענות אלה וטוען כי חברת מאיר כוהן חייבת לו כספים, וכי הוא זכאי לקבל בדין את הכספים ששועבדו לטובתו.

בנסיבות העניין, כאשר המדובר בסעד זמני, אין די בעצם קיומם של הכספים כדי להבטיח את ההוצאות והנזקים שעשויים להיגרם למבקש ככל וצו המניעה הזמני ייוותר על כנו, לא מצאתי כי נסיבות תיק זה שונות מבחינה מהותית ומצדיקות מתן סעד זמני ללא ערבויות, מה גם שלאור המועדים המפורטים לעיל, כלומר, על פי הבקשה המשכון נרשם לכאורה לפני שניתן פסק דין של בית דין תורה, ויש צורך בהסבר לכל הפחות, אם חברת מאיר כוהן סברה כי מגיעים למשיבים כספים, מדוע לקיים הליך בבית דין תורה, ואם סברה שלא מגיעים לו כספים מדוע לרשום לטובתו שעבוד?

סמיכות העניינים, למועד מתן פסק הבורר בעניין המבקש וחברת מאיר כוהן גם הם מצריכים התייחסות, כמו גם יש להבהיר את הקשר בין המשיב לבין חברת מאיר כוהן ומה טיבו של הסכום לו הוא טוען שהוא זכאי.

לפיכך אני סבורה כי יש להורות על הפקדת ערבויות המניחות את הדעת כמקובל, ואני קובעת כי הסעד הזמני יהיה מותנה בערבויות הבאות:

א.התחייבות עצמית בלתי מוגבלת בסכום.

ב.ערבות צד ג' בסכום של 20,000 ₪.