רובינשטיין נ' כץ ואח'

פסק דין

בתאריך 24.5.13, ברח' קרן היסוד שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

הנני נותנת אמון מלא ומוחלט בגרסתו של התובע, כפי שפורטה בכתב תביעתו ובעדותו בבית המשפט, בכל המתייחס לאופן קרות התאונה, כאשר גרסתו זו אף מתאשרת באופן מלא בתצלומים שצורפו לכתב התביעה ואף הוגשו לבית המשפט וסומנו תק/2, תק/3 ונק/2.

הנני קובעת כי הוכח שלאחר שהנתבע פינה את מקום החנייה שבצד ימין הדרך, יצא ממנו בסטייה שמאלה, נכנס התובע למקום שהתפנה, כאשר קודם לכן הינו ממתין לפינוי מקום החנייה.

בהיותו כך, בעצירה, החל הנתבע לנסוע לאחור, כאשר ביקש לעשות בכביש פניית פרסה שמאלה, אך לא הצליח לבצעה ברצף אחד.

בנוסעו כך לאחור, התקרב אל רכב התובע שהיה, כאמור, בעצירה.

הנני מקבלת את דברי התובע כי בראותו את רכב הנתבע נוסע לעברו, בנסיעה לאחור, צפר לו כדי להזהירו אך הנתבע המשיך בנסיעתו לאחור ופגע עם הפינה האחורית ימנית שלו בפינה הקדמית שמאלית של רכב התובע, כנראה בבירור רב בתצלומים תק/2 ותק/3.

הנני דוחה את גרסתו של הנתבע על אופן קרות התאונה, כפי שפורטה בכתב הגנתו ובעדותו בבית המשפט.

גרסתו של הנתבע, כפי שהעיד עליה בבית המשפט, כאילו עצר את רכבו עוד לפני התאונה, הואיל והשלים את נסיעתו לאחור וכי בשלב זה, בהיותו בעצירה, נדחף רכב התובע אל המקום הפנוי שנותר-הנה גרסה חדשה העולה לראשונה בביהמ"ש, כאשר בכתב הגנתו טוען הנתבע, במפורש, כי התאונה התרחשה בעת שהוא, הנתבע, נסע לאחור בנסיעה איטית מאוד ורק לאחר שרכב התובע "נדחף" למקום בו חנה קודם לכן הנתבע, בלם הנתבע את רכבו ונעצר.

משמע – הנתבע בלם את רכבו רק לאחר התאונה.

הנני דוחה את האפשרות כאילו התובע "נדחף" אל מאחורי רכב הנתבע, כאשר נראה אף בבירור בתצלומים כי רכב הנתבע הוא שנוסע אל עבר רכב התובע ופוגע בו.

הנני דוחה אף את האפשרות כאילו רכב התובע "חסם" במפתיע את דרכו של הנתבע.

זאת ועוד;גם אם התקדם התובע למקום החנייה בעת שהנתבע נסע לאחור, כגרסת הנתבע (שלא התקבלה על ידי), עדיין מוטלת החובה על הנתבע, הנוסע לאחור, לבדוק ולוודא כי דרכו שקודם לכן הייתה פנויה – עדיין פנויה להמשך נסיעתו לאחור.

לקביעתי, נהג הנתבע ברכבו בחוסר זהירות וברשלנות, כאשר במהלך נסיעתו לאחור לא בדק את מצב התנועה מאחוריו ואם הנו יכול להמשיך ולנסוע לאחור ופגע ברכב התובע, בעת שזה היה בעצירה מוחלטת.

הנני קובעת כי הוכחה אחריותו המלאה והמוחלטת של הנתבע לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים בסך של 2,478 ₪ וירידת ערך בסך של 706 ₪, כנקבע בדוח השמאי, שלא נסתר.

כן נשא התובע בשכר טרחת השמאי בסך של 580 ₪.

בסך הכל – 3,764 ₪.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 3,764₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 1,800 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.