רובינסון חיים נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

פסק דין

1.ביום 10.11.08, הגיש התובע התביעה דנא בה טען כי נפגע בעבודה בשנת 1978 והוכר רק ב- 2003, אז קיבל מהמל"ל כ- 59,000 ₪ והורדו ניכויים בסך של 38,000 ₪, קצבת זקנה.

המערער, ניצול שואה, טען בעניין אחוזי הנכות שניתנו לו (ובכך לא עוסק הליך זה) וטוען כנגד הקביעה בדבר אי זכאות לקצבת נכות; מקשה התובע ממתי קצבת נכות/קצבת זקנה יכולה לבוא במקום פגיעה בעבודה ועמה הטיפול הרפואי; ממתי פגיעה גופנית נתונה לחסדי המל"ל ועימו אי הזכאות בעתיד לקבל החמרה.

התובע עתר להוצאת צו מיידי לקבלת 21,000 ₪ מתאונת עבודה.

2.בכתב הגנתו מ- 8.12.08, עתר הנתבע לדחיית התביעה תוך שהבהיר כי הטענות הרפואיות נדונו בהליך אחר.

טענות התובע אינן ברורות.

ככל שטוען הוא כנגד הוראת החוק לפיה לא ישולמו גמלאות כפל – הרי שהמל"ל פועל על פי החוק.

3.בדיון מוקדם שנתקיים בפני כבוד השופטת מ.לויט נקבע ביחס להליך זה כי השגת התובע היא על החלטת ההיוון ובהתאם – הורתה על העברתו להוכחות, בשאלה "האם פעל המל"ל בהחלטת ההיוון על פי בקשת התובע מ- 7.12.08".

4.בהתאם לפסק דינו של ביה"ד הארצי מיום 13.5.10, (בערעור על החלטת כבוד השופטת לויט) הוחזר הליך זה (ונדחו הערעורים ביחס להליכים אחרים) לביה"ד לשמיעתו כפי שנקבע.

משהובא ההליך בפנינו נקבע ליום 7.11.10 וביום זה נשמעו בפנינו הצדדים.

5.ולהכרעתנו –

א.בית המשפט נותן החלטותיו על פי הדין, על פי הוראות החוק ועל פי המסד המשפטי שבפניו.

בפועל, קשה לבור המץ בטענות התובע.

נבהיר כי נדון אך בשאלה שהונחה לפתחנו, כפי שנקבע בהחלטת כבוד השופטת מ.לויט, כמפורט לעיל.

ב.אין חולק כי בית דין זה לא דן (בעבר) בהליך זה ובתיק דנא – חרף טענות התובע ברישא הדיון.

כך גם, ברי כי אין בכוונתנו למנוע מהתובע לפנות לכל ערכאה שימצא לנכון, ודאי לערכאות הערעור.

עוד ראוי לציין כי בני כהן, פקיד המל"ל, אינו ולא היה חייב להופיע בפנינו ובהתאם – לא מצאנו שלא לשמוע הדיון כבקשת התובע.

ג.התובע טען בפני כבוד השופטת לויט כי הכריחו אותו לעשות היוון, כן הקשה מה הקשר בין קצבת זקנה לפ"ע וכי ההיוון פיקטיבי.

התובע לא התייחס כלל לבקשת ההיוון עליה חתם ביום 7.12.08, לא הוכיח כי חתם עליה בכפייה ובפועל, אין בעניין כפייה, שהרי עסקינן בבחירה בין 2 גמלאות ביניהן היה חייב על פי דין לבחור.

אכן, נכפה התובע לבחור בין 2 הגמלאות, אך לא נכפה לבחור בזו או דוקא בזו. על כך מלין התובע! מלין הוא על החיוב לבחור.