רובינגר נ' סעיד חליחל ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ט' ערפאת) מן הימים 1.7.11 ו-2.10.11

פסק דין

המשיב 1 הגיש תביעה לפיצויו על נזקים שנגרמו לו, לטענתו, על ידי המשיבים 2-5. בשלב כשלהו, ובעקבות הגשת חוות דעת, הוא ביקש לתקן את תביעתו על ידי צירוף המבקש כנתבע נוסף, ובקשתו נענתה. משהופנתה התביעה נגד המבקש, הוא עתר לבית המשפט בבקשה לסלק את התביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות. בקשתו זו נדחתה מן הטעם, שבירורה של טענת ההתיישנות צריכה בירור עובדתי. על החלטה זו, כמו גם על ההחלטה לצרפו כבעל דין, מבקש המבקש להשיג, בבקשת רשות ערעור שהניח לפניי, ובה הוא מבקש לשכנע, כי לא היה מקום לצרפו כבעל דין, ואם צורף – צריך היה לסלק את התביעה נגדו מחמת שהתיישנה.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה לא ראיתי להיעתר לה, בלא שאדרש לתשובת המשיבים. תיקונו של כתב תביעה, בין היתר על ידי צירופו של נתבע נוסף, אפשרי בכל עת, משמע בכל שלב של ההתדיינות, והנכונות – הליברלית ממילא – להיענות לה גדולה יותר, ככל שההתדיינות אינה מצויה בשלבי בירור מוקדמים, וזהו המצב בענייננו. משמצא המשיב 1 (התובע), לאחר הגשת חוות דעת, כי קמה עילה נגד המבקש, היה בידו לבקש את הצירוף, ולא היתה כל סיבה מדוע לא להיענות לבקשה שכזו.

תמים דעים אני עם השופט קמא גם ביחס לחלקה השני של בקשת הרשות לערער, משמע לסוגיית ההתיישנות. כפי שציין השופט קמא, הטענה – במקרה שלפנינו – צריכה בירור עובדתי, הנוגע למועד גרימת הנזק, התגבשותו וכד', ולכן לא ניתן להכריע בה עתה. אפשר אמנם, כי הדיון יופרד, על מנת שייעשה בירור עובדתי לצורך בירור טענת ההתיישנות. אלא שדבר זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט קמא, המנהל את ההתדיינות. למען הסר ספק, אין בדבריי אלה משום המלצה לפיצול הדיון כאמור. אדרבא, נראה בעיניי, לפי טיבו של ההליך, כי הפיצול עשוי אך לסרבל את ההתדיינות.

משום כל הטעמים הללו הנני דוחה את הבקשה. משלא נתבקשה תשובת המשיבים לא אתן צו להוצאות.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: