רובין נ' חלבי אמל ובניו

פסק דין

1.בפניי תביעה ע"ס 29,503 ₪, אשר הוגשה בטענה לעבודות איטום לקויות שבוצעו ע"י הנתבע באחד הגגות של בניין מגורים בחיפה, וכן בטענה לנזקים שנגרמו בדירתו של התובע כתוצאה מהצפה על הגג שהתרחשה ביום 11.5.09 כתוצאה מהתרשלות עובדי הנתבע.

2.התובע התייצב לדיון ואילו מטעמו של הנתבע, במידה רבה כצפוי, לא היתה הופעה. התובע ביקש כי יינתן פס"ד כנגד הנתבע בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות לדיון. לדברי התובע, הנתבע פועל בחוסר תום לב: הוא אינו מפרסם כתובת מדוייקת על גבי הצעות מחיר וחשבוניות. הוא אינו מקבל דברי דואר הנשלחים אליו. לטענת התובע, כעניין שבעובדה, יש בעיה לבצע מסירות בכפר בו מצוי הנתבע, לכל הפחות מסירות אל הנתבע. לטענת התובע, גם נסיון לביצוע מסירה אישית על ידי שליח מטעמו לא עלה יפה, ולמעשה היה נסיון חסר סיכוי מראש.

3.עיון בתיק האלקטרוני אכן מגלה כי נעשו מספר נסיונות על ידי בית המשפט להמציא לנתבע את כתב התביעה וכן הזמנות לדיונים השונים. מחד אין בתיק אישור מסירה המשקף המצאה כדין. מאידך, אין בתיק אף לא אישור מסירה סרוק אחד. במלים אחרות, גם אישורי מסירה אשר נשלחו לפני מספר רב של חודשים, לא חזרו אל בית המשפט כלל ועיקר, עניין אשר יש בו כדי לתמוך במידת מה בטענות התובע בהקשר זה.

4.זאת ועוד; התובע טען, הן בכתב והן בהצהרתו בפניי, כי המציא לנתבע את כתב התביעה באמצעות מכשיר הפקסימיליה (מספר פעמים, על מנת לוודא כי התקבל), ואף קיבל אישור טלפוני מהפקידה העובדת במשרדי הנתבע בנוגע לקבלת הפקס. התובע מוסיף כי הנתבע זמין באמצעות הטלפון הנייד וכי שוחח עם הנתבע מספר פעמים לאחר הגשת התביעה, והנתבע אישר כי אכן קיבל את כל החומר בפקס. התובע מוסיף כי עדכן את הנתבע טלפונית גם בנוגע לשינוי מועדי הדיון ואף בנוגע לשינוי המותב בפניו קבוע התיק. התובע טען כי התקנות בדבר המצאה הן מיושנות, כהגדרתו, וביקש כי בנסיבות אלה יקבע בית המשפט כי ניתן לראות את הנתבע כמי שהומצאה לו התביעה.

5.על המתח הקיים בפסיקה בין "גישת ההמצאה" לבין "גישת הידיעה", כפי שהן מכונות לעתים קרובות, ניתן ללמוד מן הניתוח הממצה בהחלטתו של רשם בית המשפט העליון (כתוארו אז) כב' השופט יגאל מרזל, ברע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תק-על 2007(3) 1796. ההכרעה שם עסקה בשאלה האם את מניין הימים להגשת ערעור יש למנות מעת שבוצעה המצאה כדין או שמא מן המועד בו בעל הדין ידע על פסק הדין, אולם סקירת התפתחות הפסיקה בנוגע לשתי הגישות האמורות יפה גם לענייננו. ככלל, יש לנהוג על פי "גישת ההמצאה". זוהי דרך המלך וזו אף הדרך בה הולכות התקנות. עם זאת, ישנם מצבים יוצאי דופן בהם רשאי בית המשפט לסטות מדרך זו ולהעדיף על פניה את יישומה של "גישת הידיעה" בנסיבותיו הקונקרטיות של עניין מסויים, בעיקר במקרים בהם התנהגות בלתי ראויה של בעל דין עולה כדי השתק או חוסר תום לב.

6.בענייננו, הגעתי למסקנה כי אכן מתקיים אותו "דבר מה נוסף" הנדרש על מנת לזנוח את "כלל ההמצאה". מציאות שבה גורם עסקי פעיל מציע את שירותיו לציבור בכלי תקשורת שונים וברשת האינטרנט מחד, ובה בעת מצליח בדרך כלשהי להביא למצב שבו לא ניתן יהיה להמציא לו כתבי בי-דין כלשהם מאידך, איננה מתקבלת על הדעת ואין זה ראוי לאפשר אותה. לא מצאתי סיבה להטיל ספק בדברי התובע ולפיהם הנתבע יודע אודות קיומה של התביעה ואף קיבל אותה לידיו ואני קובע כי בוצעה מסירה כדין לידי הנתבע.

7.התובע אישר כי סך של 13,000 ₪ מתוך הסכום הנתבע בתביעה שולם על ידי כלל הדיירים בבניין עבור עבודות האיטום, אך סירב להצעת בית המשפט כי התביעה תתוקן לכל הפחות בדרך של הוספת נציגות הבית המשותף כתובעת נוספת, כתחליף לתיקון התביעה בדרך של הוספת כלל הדיירים, וזאת גם לאחר שהובהר כי לא ניתן יהיה לפסוק לטובת התובע אלא לכל היותר את חלקו היחסי.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובנספחיו, ושמעתי טענות מפי התובע, אני מקבל את טענת התובע כי העבודה אכן בוצעה והנתבע קיבל תשלום עבורה, למרות שלתביעה לא צורפה קבלה בגין התשלום, אלא רק הצעת המחיר לביצוע העבודה. מאחר ומדובר בעבודת איטום, שמעצם טבעה נועדה למנוע נזילות לחלוטין, אין מקום בנסיבות העניין לפסוק השבה חלקית. אני מורה כי על הנתבע לשלם לתובע סכום של 2,167 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מחודש דצמבר 2006 ועד למועד התשלום בפועל.

8.באשר לשאר רכיבי התביעה, כלומר הנזקים הנטענים כתוצאה מאירוע ההצפה מיום 11.5.09, הרי שלא הובאה לגביהם ראיה כלשהי, אף שברובם המכריע מדובר בנזקים אשר ניתן להביא לגביהם תיעוד בכתב וניתן היה לצפות כי ייעשה כן. התובע העדיף שלא לדחות את הדיון ולאפשר לו הגשת ראיות על מנת לבסס את נזקו הנטען. משלא הובאו ראיות כלשהן בהקשר זה אין מנוס מדחיית התביעה בנוגע לרכיבים אלו.

9.בנוסף, אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות לתובע בסכום של 750 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

10. המזכירות תשלח לצדדים עותק מפרוטוקול הדיון אשר התקיים היום יחד עם פסק דין זה בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, ו' כסלו תש"ע, 23 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: