רובין נ' האגיס חוגלה קימברלי

פסק דין

1.הנתבעת היא חברה המייצרת חיתולים (טיטולים).

התובעת היתה לקוחה של הנתבעת, ובזמן הרלוונטי לתביעה, רכשה חיתולי "האגיס" מכותנה-אורגנית.

2.לטענת התובעת, החיתולים לא עמדו בתקן המקובל של חיתולי "האגיס" מהדור-הקודם, והיא פנתה לנתבעת והתלוננה על כך, אבל נאמר לה שהחיתולים בסדר גמור.

3.באחד הימים מצאה התובעת באחת החבילות טיטול קרוע, שלחה אותו לנתבעת, ולדבריה נאמר לה שהוא תקין.

בסופו של דבר, שלחה לה הנתבעת שובר זיכוי ע"ס 40 ₪ בלבד.

4.בתביעה דורשת התובעת פיצוי לפי הפירוט הבא:

א.בגדים ומצעים שנהרסו כתוצאה מאי ספיגת הטיטולים-600 ₪.

ב.עלות חיתולי האגיס כותנה אורגנית עד להבנת הבעיה – 10 חב'-550 ₪.

ג.הפסד יום עבודה-200 ₪.

ד.נסיעות + חניה-50 ₪.

ה.עלות דמי התביעה-50 ₪.

סה"כ -1450 ₪

5.הנתבעת טוענת שאומנם בתחילת שיווק דגם זה של החיתולים היתה בעיה מסויימת בסגירתם, אבל הנתבעת המשיכה לרכוש את החיתולים חודשים ארוכים לאחר מכן, למרות שידעה בדיוק מהי איכותם.

התובעת הסבירה שאומנם כך, אך המשיכה לרכוש אותם כי היתה לקוחה-נאמנה.

6.באשר לטיטול הקרוע – הנתבעת מכחישה שהיה כזה, ואפילו היה – שוויו של טיטול בודד כ- 2 ₪ בלבד, והתובעת פוצתה ב- 40 ₪.

דיון והכרעה:

7.ככל שמדובר בחיתולים שאיכותם לא הניחה את דעתה של התובעת, הרי היא היתה ערה מלכתחילה, עם התנסותה הראשונה בשימוש בהם, לאיכותם המדוייקת, ידעה מה היא קונה והמשיכה לקנות אותם – משמע גילתה את דעתה ששווים כן מניח את דעתה כתמורה הולמת למחיר ששילמה עבורם.

רכישת מוצר על פני חודשים ארוכים, במודע, על אף פגמים נטענים, מלמדת על ויתור והסכמה מצד התובעת.

8.באשר לטיטול הקרוע, שוויו שקלים בודדים, ופיצוי זה נבלע בזיכוי בסך 40 ₪ שהתובעת קיבלה מהנתבעת.