רו ן נ' שרות בתי הסוה ר

החלטה

1. עניינה של עתירה זו בשני נושאים:

להסיר סיווגו של העותר כאסיר סג"ב ולבטל סיווגו כאסיר השגחה רמה ב'.

העותר מרצה מאסר עולם בלתי קצוב בגין רצח נכדתו רוז פיזאם. העותר מוחזק בשב"ס מ- 1.11.09. דינו נגזר ביום 13.6.11.

נטען כי לא קיים כל טעם ענייני לסווגו כאסיר סג"ב שכן אין לעותר היסטוריה של ניסיונות בריחה וסיווגו כאסיר סג"ב שולל ממנו זכויות בסיסיות ונמנעת תנועתו בבית הסוהר.

בעניין סיווגו כאסיר השגחה ב' נטען, כי הפסיכיאטר של שב"ס אינו סבור כי נשקפת ממנו סכנה ויש להגדירו כאסיר השגחה, ולא קיים חשש לפגיעה עצמית מצד העותר. עוד נטען כי שב"ס אינו מקיים את הוראת סעיף 14 בפקנ"צ 04.54.01 לפיה על עו"ס של בית הסוהר לפגוש את העותר אחת לשבוע לצורך דיווח על מצבו ללמדנו כי בפועל לא מתנהל כל מעקב אחר מצבו הנפשי של העותר והגדרתו כאסיר השגחה איננה מתחייבת ממצבו.

במהלך הדיון חזרה ב"כ העותר מהבקשה לשלב את העותר בלימודים ובתעסוקה.

2. המשיב מתנגד לעתירה על שני חלקיה.

לעניין הגדרתו כאסיר סג"ב נטען כי קיים מידע מודיעיני המצביע קיומו של חשש לבריחה וככל שמדובר באסיר שמאסרו ממושך אמירה מסוג זה מחייבת את המשיב לנהוג במשנה זהירות כלפי העותר. עוד נטען כי קיים מידע בדבר מעורבות העותר בקטטות וקיימת סכנה לחייו ומפניו וקיים קושי לרשות לערוב לשלומו בתוך האגף, קל וחומר מחוץ לאגף. נטען כי עניינו יבחן מחדש בועדת סג"ב שתתכנס פעם נוספת בעניינו בנובמבר 2011.

לעניין הגדרתו של העותר כאסיר השגחה, הוא סווג כאסיר השגחה ב' לאור המלצת ראש תחום טיפול, מר רמי שגב, בהתאם לסמכותו בפקנ"צ 04.54.01.

נטען, כי הגדרת אסיר כאסיר השגחה אינה מונעת ממנו זכויות וישנם אף אסירי השגחה מועסקים. עוד נטען כי מדובר בהגדרה פנימית של המשיב ואין בה כדי להטיל סטיגמה על העותר. משמעותה פגישה שבועית עם העו"ס והשגחת סוהר אחת לחצי שעה.

3. בהסכמת ב"כ העותר קיבלתי לעיוני את המידע המודיעיני העומד בבסיס החלטת הרשות לסווגו כאסיר סג"ב. מדובר במידע בדרגת מהימנות גבוהה, התבטאות מצידו של העותר המצביעה על קיום רמת סיכון גבוהה לבריחה. אפילו שמדובר במידע בודד, שלא מן העת האחרונה, לא ניתן לומר כי החלטת הרשות, בנסיבותיו של העותר, היא החלטה בלתי סבירה.

על פי הוראות הפקודה (04.09.00) אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה הוא אסיר אשר עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי, מידע אודותיו, מצביעים על קיום רמת סיכון גבוהה לבריחתו ממשמורת חוקית (ההדגשה שלי- ק.ר). בהתכנסות הבאה תשקול הועדה מחדש המשך הגדרתו כאסיר סג"ב תוך בחינת התנהלותו לאורך התקופה מיום הגדרתו כאסיר סג"ב.

4. פקנ"צ 04.54.01 (מניעת אובדנות טיפול והשגחה) סעיף 5, מקנה לגורם המטפל בשב"ס להגדיר אסיר הנמצא במצוקה נפשית כאסיר השגחה ב'.

בפתח הדיון הוצגה בפני התכתבות בין קצינת העתירות לבין ראש תחום טו"ש המלמדת כי העותר הוגדר כאסיר השגחה ב' על פי החלטתו ובסמכותו. צוין כי ההגדרה נובעת מהעבירה החמורה בגינה נשפט העותר, חוסר הפנמה מצידו של העותר והתגובות מצד הסובבים אותו. על פי החלטת גורמי הטיפול מעריכים כי מצבו מצריך השגחה ומעקב .

מאחר והעותר טען כי במהלך חצי שנה קיים עם העו"ס רק פגישה אחת או שתיים ומאחר ולא היה בידי המשיב נתונים לגבי מספר הפגישות שקיימה העו"ס עם העותר במהלך תקופת הגדרתו כאסיר השגחה אפשרתי לב"כ המשיב להציג נתונים אלה לאחר הדיון.

בהתאם לכך הוגשה הודעתו של מר שגב רת"ע וצורף מסמך המפרט את רשימת הפגישות עם העו"ס. מדובר ב-12 פגישות החל ממאי 2011. צוין כי לא כל השיחות נערכות סביב שולחן, העו"ס נמצאת באגף והיא אינה נדרשת לתיאום פגישה. בנוסף נערכו בעניינו 2 הדרכות ומר שגב נפגש עם העותר פעמיים (עובר להרשעתו ופעם נוספת באגף).

מר שגב ציין כי תגובתו של העותר לגזר דינו אינה מותאמת לסיטואציה. תגובתו חריגה, הוא הגיב בשמחה ובחיוכים וקיים חשש מהפנמה מאוחרת.

בסופו של יום לאחר שנתתי דעתי להערכה של הגורם המטפל שהוא הסמכות המקצועית ולו ניתנה הסמכות להחליט בנושא זה, מצאתי כי החלטת הרשות בעת נתינתה היא החלטה סבירה ואין מקום להתערבות בית המשפט.

סוף דבר, העתירה נדחית על שני חלקיה.